דטרמיניזם

"The intuitive idea of determinism may be summed up by saying that the world is like a motion-picture film: the picture which is just being projected is the present. Those parts of the film which have already been shown constitute the past. And those which have not yet been shown constitute the future.

In the film, the future co-exists with the past; and the future is fixed, in exactly the same way as the past. Though the spectator may not know the future, every future event, without exception, might in principle been known with certainty, exactly like the past, since it exists. In fact, the future will be known to the producer of the film- to the Creator of the world."

(Karl Popper 1956)

כאשר אנו מנסים להבין מערכת מסוימת, אנו בונים עבורה מודל מתמטי שישחזר בצורה הטובה ביותר את התנהגותה. לשם כך אנו בוחרים את המשתנים החשובים לתיאור המערכת, וכותבים משוואות המתארות איך הם משתנים בזמן.

מערכת היא דטרמיניסטית אם הצורה בה היא משתנה בזמן נקבעת באופן חד משמעי על ידי מספר משוואות, הפרמטרים המאפיינים את המערכת (כגון, הטמפרטורה או המסה של הגופים) ותנאיה ההתחלתיים.

בניגוד לכך קיימות מערכות אקראיות. כלומר, מערכות עבורן העתיד לא נקבע באופן חד משמעי, אלא יש מספר תרחישים אפשריים.

דוגמאות למערכות אקראיות הן:

  1. ילד שרץ במהירות מסוימת כרגע, יכול לרוץ בכל מיני מהירויות בעוד דקה (ברור שיש מגבלות למהירותו, אך יש יותר מאפשרות אחת). בדוגמא זו האקראיות קשורה להתערבות האדם, עבורו לא ניתן לכתוב משוואות הקובעות את התנהגותו באופן חד משמעי.
  2. בתוך מוליך יש רעש הקשור לתנועה תרמית של האלקטרונים בתוך המוליך. רעש זה הוא אקראי. ניתן לתת קירוב סטטיסטי לרעש זה, אך לא משוואות הקובעות אותו באופן חד משמעי.

אקראיות שווה אם כן לחוסר דטרמיניזם.

באופן סכימטי

לעמוד הקודםלעמוד הבא