תרגיל 1.1:

א)

1) מערכת אקראית
2) משתני המערכת רבים מדי
3) חוסר מידע
4) רגישות לתנאי ההתחלה

ב)   השניה והרביעית
ג)   השניה והרביעית (או רק הרביעית, אם אנו מגדירים ככאוטיות רק מערכות עם מספר קטן של משתנים)

תרגיל 1.2:

א)   שמיקום החלקיק נע בין 8.46512 ו- 8.46522.
ב)   סיבות אפשריות הן מגבלות במכשיר המדידה (כגון החלוקה הכי קטנה של הסרגל), אי דיוקים הקשורים למדידה עצמה (לדוגמה, בעיית פרלקסה) ותנועה תרמית של החלקיק הגורמים לכך שהמיקום עצמו אינו מוגדר באופן חד משמעי.

תרגיל 1.3:

ההנחה שהופרכה היא שאי דיוקים קטנים בתנאי ההתחלה אינם מונעים חישוב טוב של ההתנהגות בעתיד.

תרגיל 1.4:

ב) ו-ג) הם נכונים.

תרגיל 1.5:

רעיון זה אינו נכון עבור מערכות כאוטיות. במערכות אלו כל השפעה, אפילו הקטנה ביותר, מתבטאת בשינויים גדולים בעתיד. מצד שני, צריך להיות זעיר: לא העלה בגלקסיה הרחוקה הוא הקובע את התפתחות המערכת. הרי קיימות המון השפעות כאלה.

במשך הקורס נלמד דווקא מה בכל זאת ניתן לדעת כשקיימות השפעות אלו.