השמנה, מחלות לב וטרשת עורקים

השמנה

התזונה הנכונה כגורם מונע מחלות כרוניות מתמקדת כיום בראש ובראשונה במניעת השמנה.

השיטה הפשוטה ביותר – אך בלתי מהימנה ביותר – להערכת ההשמנה היא השקילה. בכל זאת נוהגים להשתמש במאזניים להערכת מידת ההשמנה של אדם, כי שיטה זאת מאוד נוחה. לפיכך הוכנו טבלאות המראות את "טווח המשקל הרצוי" של מתבגרים בעלי גובה שונה.

טווח משקל רצוי למתבגרים (בק"ג) לפי גובה (בס"מ) ולפי מין
גובה בנים בנות
130 24.3 – 29.7 24.3 – 29.7
140 29.7 – 36.3 30.6 – 37.4
145 32.8 – 40.2 33.3 – 40.7
150 36.0 – 44.0 36.0 – 44.0
155 39.6 – 48.4 39.6 – 48.4
160 43.2 – 52.8 45.0 – 55.0
165 57.7 – 47.3 53.0 – 58.9
170 52.0 – 63.6 55.7 – 61.6
175 57.6 – 70.4 58.3 – 64.2
180 64.8 – 79.2 61.0 – 66.9

מניחים, בדרך כלל, שאדם שמשקלו עולה ב-20% על "טווח המשקל הרצוי" – סובל מעודף משקל.

קנה מידה אחר של השמנה הוא "מדד מסת הגוף" BMI

השמנה מעלה את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלות ממאירות.

מחלות לב וטרשת עורקים

טרשת עורקים (Atherosclerosis; מיוונית: athero=תשוש או בצקתי, דייסתי, sclerosis=קשיות, קשיחות): קשיחות של החלק הפנימי של דופן העורק. זאת היא הצורה העיקרית של מחלות הלב. תהליך היווצרות טרשת עורקים מתחיל בהצטברות חומרים שומניים (בעיקר שומן רווי שמקורו במזון מן החי.) וכולסטרול על הדופן הפנימית של העורק. משקעים אלה גדלים בהדרגה ופוגעים בגמישות העורקים. בהמשך התהליך חלה היצרות של קוטר חלל צינור הדם – בדומה לחלודה הגורמת להיצרות צינור מים, כמודגם באיור שלפניך:

שרטוטים של עורק בריא ללא משקעים ועורק עם טרשת עורקים שבו קיימים משקעים על דפנות העורק

כיוון שהעורקים מאבדים מגמישותם, הם אינם מסוגלים להתרחב כראוי בתגובה להזרמת דם מהלב, ולכן יעלה לחץ הדם בעורקים, והדבר יפגע בתקינותם, ובסופו של דבר גם בפעילותו התקינה של הגוף כולו, עקב הספקת דם בלתי מספקת לתאים. זו אחת הסיבות להתפתחות יתר לחץ דם.

אם תהליך ההצטברות של החומרים השומניים על הדופן יתמשך ומשקעי מינרלים מהדם יתרמו לגדילת המשקע, אזי ייתכן מצב שבו צינור הדם ייחסם, וחסימת זרם הדם תמנע הגעת דם חיוני לרקמות.

הגורמים למחלת טרשת העורקים הם תורשתיים וסביבתיים. גורמי הסיכון העיקריים הידועים לנו כיום הם:

  • מין – גברים חשופים לרמת סיכון גבוהה יותר מאשר נשים
  • תורשה – הסיכון עובר בתורשה
  • גיל – הסיכון עולה עם הגיל
  • מבנה אישיות – לחץ ומתח נפשיים מוגברים מעלים את הסיכון
  • עישון
  • יתר לחץ דם
  • דיסליפידמיה ( ראו בהמשך) ורמות כולסטרול גבוהות בדם
  • השמנה
  • סוכרת
  • מיעוט או מחסור בפעילות גופנית

ארבעת הגורמים הראשונים אינם נתונים לשליטתנו. אנו נולדים עם מטען תורשתי מסוים הקובע בין השאר את הסיכון שלנו לחלות במחלות מסוימות. הגורמים האחרים, לעומת זאת, תלויים רבות באורח החיים שלנו ובתזונה שלנו. על כן גם אם קיים הסיכון התורשתי לפיתוח המחלה ניתן לצמצם את הסיכוי לכך על ידי אורח חיים נכון ושמירה על עקרונות התזונה הבריאה.

תזונה מתאימה תעזור במניעת דיסליפידמיה ורמות גבוהות של כולסטרול בדם. דיסליפידמיה משמעותה תמונה בלתי תקינה של רמות שומני הדם ועודף בכולסטרול.

שומני הדם

השומנים נישאים בדם בצורת חלקיקים המורכבים ממולקולות שומן וסביבן מעטפת חלבונית, ונקראים ליפופרוטאין (lipo =שומן, protein =חלבון). ראה איור שלפניך:

איור של מולקולת ליפופרוטאין המורכבת מחלבון, פוספוליפידים וכולסטרול

במקומות שונים בגוף, הליפופרוטאינים נקשרים לקולטנים ייחודיים להם ולאנזימים ומשחררים את המטענים השומניים שלהם. כיום מקובל למיין ליפופרוטאינים על פי הצפיפות שלהם.

סוגי הליפופרוטאינים השונים

היחס בין סוגי הליפופרוטאינים השונים בדם, משפיע על הסיכון לחלות במחלות לב, ועל יחס זה ניתן להשפיע על ידי תזונה ופעילות גופנית.