קידוד טכנולוגי של מידע = תרגום המידע לאות, המותאם למיכשור המשמש להעברת המידע.

אות = גודל פיזיקלי הניתן למדידה.

קוד = השיטה להמרת אותות, מסוג מסוים לאותות מסוג אחר.

כל סוג מידע, מיוצג באמצעות קידוד לקודים שונים. לדוגמה, קוד מורס מייצג אותיות ומספרים באמצעות קווים ונקודות.

כל קוד ניתן לייצג באמצעות אותות שונים. את המידע המקודד, ניתן להעביר באמצעות אותות שונים. לדוגמה, את קוד המורס ניתן להעביר באמצעות אותות אור (הדלקה וכיבוי של פנס), אותות קול (נקישות קצרות וארוכות), זרמים חשמליים (פולסים קצרים וארוכים), וכו'.

ניתן להמיר אותות מסוג אחד לאחר, וניתן להמיר קידודים מסוג אחד לאחר.

בעמודים הבאים נתבונן במספר שיטות קידוד קיימות, ומטרותיהן:

2.3.1 בר קוד במוצרי צריכה.
2.3.2 בר קוד דואר בארה"ב.
2.3.3 סימני מורס.
2.3.4 כתב ברייל לעיוורים.
2.3.5 שפת הסמלים והסימנים.
2.3.6 תקשורת בין אדם למכונה.
2.3.7 אלף בית צלילי – פונטי.
2.3.8 תקשורת באמצעות דגלים – סמאפור.
2.3.9 גימטריה – ערך מספרי של אותיות בעברית.
2.3.10 קוד צבעים של נגדים וקבלים באלקטרוניקה.
קידוד המידע מהווה את הבסיס לכל שפה.

קיימים סוגי קידוד רבים, שאינם קידודים טכנולוגיים של מידע, אלא נוצרו על ידי בני אדם למטרות שונות. לדוגמה:

2.3.9 גימטריה – ערך מספרי של האותיות בעברית.
2.3.10 תווים במוזיקה (מוסברים בסעיף 4.6.4 על צלילים ומוזיקה).
2.3.11 ספרות רומיות (מוסברות בסעיף 4.7.3 עמוד 2).