אולי תופתעו לדעת, אך כל עיבוד הנתונים במחשבים המתוחכמים, מבוצע באמצעות מיתוג (מהמילה מתג = מפסק), בין שני מצבים:

מצב "ON" ומצב "OFF".

למעשה, פתיחה וסגירה של מפסקים, מאפשרת את ביצוע כל הפעולות המתוחכמות, כגון: כתיבה במעבד התמלילים במחשב, או אפילו שליחת חלליות למאדים.

כל מידע (מספר, טקסט, או תמונה) המוכנס למחשב, מתורגם לשני מצבים:

"0" או "1"

זוהי שיטת הצגה בינרית (דו מצבית), באמצעותה עובדים המחשבים הדיגיטליים (כמו המחשב האישי (PC) המוכר).

בניגוד לאות האנלוגי – שהוא רציף בזמן ובמרחב, כלומר מקבל את כל ערכי הביניים, אות חשמלי דיגיטלי, משתנה בצורה חדה ("קופץ") בין שני המצבים האפשריים, ואינו יכול לקבל ערכי ביניים, פרט לערך הגבוה ולערך הנמוך.

בחיי יום יום, אנו סופרים בשיטה העשרונית (על בסיס 10). השיטה העשרונית הומצאה עקב העובדה שמספר אצבעות הידיים של בני אדם הוא 10, וכך החלו אנשים לספור.

במחשב, משתמשים גם בשיטת ההצגה ההקסאדצימלית (על בסיס 16) – בשיטה זו משתמשים בארבע ספרות בינריות (2⁴ = 16) כדי להציג כל ספרה. ברגע שרוצים להציג מספר הגדול מ 15, יש להשתמש בספרות בינריות נוספות, כפי שנראה בטבלה.

בטבלה הבאה, מופיעים 20 המספרים הראשונים, מבוטאים בכל אחת משלושת שיטות ההצגה שהוסברו לעיל:

על רקע בולט (צבעוני) בטבלה, מסומן (עבור השיטה העשרונית וההקסאדצימלית) המקום בו יש צורך להשתמש בשתי ספרות, כדי להמשיך למנות באותה שיטת מספרים.

• בשיטה הבינרית קיימות 2 יחידות.
• בשיטה העשרונית קיימות 10 יחידות.
• בשיטה ההקסאדצימלית קיימות 16 יחידות .