פרק 5: מיכשור טכנולוגי המשמש לתקשורת בני אדם

לפני התפתחות המיכשור הטכנולוגי, הייתה התקשורת בין בני האדם, מוגבלת לאמצעים הטבעיים (בטווח ראייה ושמיעה), ועל כן הייתה מוגבלת לסביבתו הקרובה של האדם.

עם התפתחות המיכשור המשמש לתקשורת, התרחבה יכולתו של האדם להעביר מידע למרחקים גדולים.

השמות שניתנו למכשירי התקשורת, באים מיוונית:

טֶלֶה = רחוק, פוֹן = קול (צליל), גרף = כתב, קומוניקציה = תקשורת.

  • טלקומוניקציה (Telecommunication) – תקשורת למרחק.
  • טלפון (Telephone) – העברת קול למרחק (באקדמיה ללשון הוצע השם: "שח רחוק").
  • טלגרף (Telegraph) – העברת כתב למרחק.
    בפרק זה מתוארים מספר מכשירים נפוצים, ונבחנת השפעתם על התפתחות תקשורת ההמונים.

תקשורת המונים היא אותה תקשורת הפונה לקהל גדול, ומתאפשרת במיוחד עקב התפתחות אמצעי התקשורת.

עד לעידן תקשורת המחשבים (שנות ה 80 של המאה ה 20), היו כל אמצעי התקשורת המקובלים אנלוגיים – רדיו, אלחוט, טלפון וכו'. עם התפתחות המחשבים, הופכים אמצעי התקשורת לדיגיטליים (ספרתיים), כלומר מבוססים על "0" ו "1".

בסעיפים הבאים מובאים בקצרה מספר אמצעי תקשורת:

5.0 הטלגרף.

5.1 הטלפון.

5.2 הפקסימיליה.

5.3 הרדיו.

5.4 הטלוויזיה.

5.5 הדואר האלקטרוני, האינטרנט ותקשורת המחשבים.

5.6 תקשורת המונים.

5.7 תקשורת אלקטרונית בעתיד.

5.8 הווידאו-פון.

5.9 לוויני תקשורת.

למעוניינים בעידכונים (באנגלית) על טכנולוגיות התקשורת, מומלץ לעיין באתר האינטרנט: http://www.tfi.com/ctu

אתר זה מלווה ספר המתפרסם בכל שנה, עם מידע מעודכן לגבי טכנולוגיות התקשורת.

 

לעמוד הקודם לחץ כאןלעמוד הבא לחץ כאן