הפרעות בתקשורת
מורכבותו של תהליך התקשורת, ומספר הרכיבים הרב המרכיבים אותו, מביאים לכך שהתהליך עלול להיפגע בנקודות שונות ורבות לאורך הדרך.
התוצאה בכללותה תהייה דומה – תהליך התקשורת לא ייצא לפועל, אולם הדרכים לתיקונה תהיינה שונות בהתאם לסוג ה"תקלה".
בפרק זה נתמקד בהפרעות בתקשורת אצל בני אדם, כאשר הפרעות בתקשורת במערכות טכנולוגיות מוסברות בסעיף 7.7.
בעלי חיים ובכללם בני אדם, משתמשים באיברי החוש שלהם (ראייה שמיעה, מישוש ועוד) לקיום תקשורת עם סביבתם. פרטים מסוימים נולדים או מפתחים עם השנים ליקויי תקשורת.
אצל בני אדם, החושים העיקריים המשמשים לתקשורת הם חוש הראייה וחוש השמיעה ביחד עם מערכת הדיבור.
מוכרים לנו מספר סוגי מצבים קיצוניים המשפיעים על תקשורת בין בני אדם:
א. ליקוי שמיעה: כאשר אובדן השמיעה חלקי, האדם הסובל מאותו ליקוי מכונה "כבד שמיעה". כאשר הליקוי חריף ביותר, הוא מכונה חירש.
ב. ליקוי ראייה: כאשר אובדן הראייה חלקי, האדם הסובל מכך מהליקוי מכונה "כבד ראייה". כאשר הליקוי חריף יותר, הוא מכונה עיוור.
ג. לקוי דיבור: כאשר מערכת הדיבור (יצירת הקולות) אינה תקינה. כאשר הליקוי חריף יותר, הוא מכונה אילם.
בעבר, לפני ההתפתחויות הטכנולוגיות שהתרחשו במאה האחרונה, אנשים שסבלו מליקויים אלה נדחקו לרב לשולי החברה. ללא תקשורת, אנשים אלה לא היו מסוגלים להשתלב במסגרות שהיו קיימות של לימודים ועבודה.
כיום, ההתפתחויות הטכנולוגיות הביאו לשינוי משמעותי ביותר במצבם של לקויי התקשורת.
בהמשך נתמקד בהסבר הליקויים הבאים:
לאחרונה מצאתי אתר המטפל בצורה יפה (בעברית) בנושא ליקויי התקשורת, האתר הוא של ד"ר אילנה מודלינגר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ירושלים, ומומלץ מאוד לבקר בו.
