בעיר ספרטה, הנמצאת ביוון העתיקה, השתמשו כבר במאה ה 5 לפני הספירה, בפס צר של פפירוס, או קלף עור המגולגל על מוט בקוטר מסוים.

זוהי שיטת ההצפנה העתיקה ביותר המתועדת בהיסטוריה. שיטה זאת מופיעה כבר בכתבי טוכידידס. פלוטרך בכתביו מסביר את השיטה. השתמשו בשיטה מלכים ומפקדי צבא כדי להעביר מידע חשוב אל ומשדה הקרב.

השיטה נקראה: Scytale, והפס הצר בו השתמשו נקרא: Parchment. (מילים אלו יכולות לשמש לצורך חיפוש מידע באינטרנט על השיטה).

כתיבת ההודעה:

מגלגלים את פס הפפירוס, או הנייר, על המוט, כך שנוצרת מעין ספירלה (הנייר מוזז מעט עם כל סיבוב). הפס המגולגל של הנייר על המוט, צמוד לנייר מהסיבוב הקודם.

כאשר הנייר מגולגל על המוט, רושמים את ההודעה לאורך המוט, כאשר מסובבים אותו לאחר כל שורה. למעשה כתיבת ההודעה פשוטה ביותר, לא נדרש מהכותב כל מאמץ מיוחד (כגון ששימוש בטבלאות המרה).

רצוי להשתמש בנייר צר ביותר, ולרשום רק אות אחת על כל רוחב של הנייר המגולגל על המוט.

לאחר שפותחים את הנייר המגולגל, מתקבל רצף אותיות אנכי חסר משמעות.

דוגמא לתמונה של מידע שהוצפן בשיטה זו, מופיעה בעמוד זה משמאל. נסו לפענח מה נכתב בהודעה.

פיענוח ההודעה:

כדי לפענח את ההודעה המוצפנת, הרשומה על הנייר, יש לגלגל אותו סביב מוט בקוטר זהה, ולקרוא את הכתוב.

הסבר הצופן:

למעשה, כאשר מסתכלים על פס הנייר הכתוב, רואים שיש הזזה במספר קבוע של שורות, בין שורת כתיבה אחת, לזו שאמורה להיות מייד אחריה. מספר השורות המוזזות תלוי בקוטר המוט (היקפו).

שיפור הצופן:

אם משתמשים במוט בעל קוטר בלתי קבוע (בצורת חרוט קטום), מקבלים שמספר השורות המוזזות אף הוא אינו קבוע.

פיענוח הודעה מוצפנת על מוט בקוטר משתנה קשה יותר.