על פי הערכה, קיימים בעולם בתחילת האלף השלישי לספירה הנוצרית, כ- 40 מיליון אנשים שאינם מסוגלים לראות (עיוורים).

עיוורים יכולים, כמובן, לתקשר באמצעות דיבור ושמיעה (תקשורת מילולית), שאינם תלויים בחוש הראייה.

כדי לאפשר לאנשים עיוורים לתקשר באמצעות תקשורת כתובה, פותח כתב מיוחד, המבוסס על בליטות אותן ניתן למשש ולחוש באמצעות קצות האצבעות.

הכתב המקובל בשימוש הוא כתב ברייל (Braille), המתואר בהמשך. יש המשווים את המצאת כתב ברייל לעיוורים המצאה מהפכנית, המקבילה להמצאת הדפוס עבור האנשים הרואים, מכיוון שהיא אפשרה הדפסת ספרים והוראת קריאה וכתיבה, להמון העיוורים.

כתב ברייל מאפשר לאנשים לקויי ראייה לקרוא, באמצעות חוש המישוש.

לואיס ברייל (Louis Braille 1809-1852), שהיה עיוור מגיל 3, החל לפתח צורת כתיבה לאותיות האלף בית עבור עיוורים, כאשר שהה בבית הספר לעיוורים בפריז. הוא החל משיטה שהייתה נהוגה בצבא הצרפתי לקריאת הוראות קרב בלילה, והייתה מורכבת מצירופים של 12 נקודות אותן יכול היה החייל למשש בחושך.

ברייל הקטין את מספר הנקודות הנדרש ל- 6, ויצר 63 סימנים הכוללים את אותיות האלף בית, המספרים, וסימני הפיסוק.

לואיס ברייל המציא את הכתב שלו בגיל 15, כשהיה תלמיד בבית ספר לעיוורים, בשנת 1824. בבית ספרו החלו באותה שנה ללמוד את כתב 63 הסימנים שהמציא. בגיל 20, כאשר כבר היה מורה בבית ספרו, פרסם ספר הנקרא: "שיטות לכתיבת מילים, מוזיקה ושירים, באמצעות נקודות, לשימוש עיוורים".

כל סימן בכתב ברייל נרשם ב"תא מלבני", בו הבסיס צר מהגובה, הנקרא: "תא ברייל", בו ניתן להדגיש עד 6 נקודות הבולטות מהדף, בהן ניתן להבחין באמצעות מישוש. מכיוון שמיקום כל נקודה יכול להיות באחד משני מצבים: עם או בלי הדגשה (בליטה), ומכיוון שקיימים 6 מקומות אפשריים לנקודות, הרי שמספר האפשרויות לכל תא הוא: 26 = 644.

ששת הנקודות מופיעות בצורה של שלוש זוגות נקודות, המסודרים אחד מתחת לשני, או שני טורים אנכיים של 3 נקודות כל אחד. הנקודות ממוספרות על פי מיקומן, בהתאם לאיור הבא:

כתב ברייל התקבל בצרפת כתקן לכתב עבור עיוורים רק בשנת 1854, כשנתיים לאחר מותו של לואיס ברייל.

קיימות שלוש דרגות של כתב ברייל:

1. דרגה ראשונה, היא התיאור הפשוט ביותר של האותיות באנגלית, עם המספרים וסימני הפיסוק. זהו כתב ברייל המקורי, שהוא קוד פשוט, בו כל אות מורכבת מנקודות בולטות הנקראות באמצעות מישוש. זהו צופן בעל אורך קבוע של 6 ביטים!
   בקוד ברייל הפשוט ביותר, הוגדרו לכל אות גדולה באלף בית האנגלי, ולכל מספר וסימן פיסוק, צירוף של 6 נקודות מסודרות ב 3 צמדים אחד מתחת לשני, כפי שמופיע בטבלה שלפניך:

המספר (מ 1 עד 6) המתאר את מיקומה של כל נקודה, מגדיר אותה באופן ייחודי. לכן, ניתן לתאר כל אות על פי מספרי הנקודות המרכיבים אותה.

לדוגמא:

a = 1, p = 1,2,3,4, e = 1,5, מספר הנקודה מתאר את מיקום הנקודה בתוך האות, בהתאם לתמונה שלמעלה.

כאשר האותיות מופיעות לבדן (ללא צירוף של אותיות צמודות), הן מתארות אותיות קטנות באנגלית.

לתיאור אות גדולה באנגלית, מופיע, לפני האות, סימן נקודה מספר 6 (הנקודה מימין למטה).

לדוגמה באות g תיראה כך:

ואילו האות G תיראה כך:

לתיאור מספר – מוסיפים, לפני הסמל המתאר את המספר (סימני הספרות 1-9, ו 0, זהים לסימנים המתארים את 10 האותיות הראשונות באלף בית האנגלי, כפי שניתן לראות בטבלה שלמעלה), את אוסף הנקודות שמספרן:

3-4-5-6, כלומר את הסמל הבא:

לדוגמה, המספר 8 ייכתב כך:

סימני הפיסוק בכתב ברייל:

2. דרגה שנייה היא השיטה הנפוצה ביותר. משתמשים בה במספר רב של סימנים (בערך 300). כל סט סימנים מהווה קיצור של צירוף אותיות מקובל. זוהי השיטה המקובלת בשירותי תרגום של ספרות לכתב ברייל.
   בשנת 1916 קמה התנגדות בארה"ב לדרגה ראשונה של כתב ברייל, ובשנת 1932 הוסכם על שיטת ברייל תיקנית לאנגלית גירסה 2 (Contracted Braille), שהיא השיטה המקובלת גם כיום. בשיטה זו במקום לסמן כל אות בנפרד, מסמנים צירופי אותיות היוצרות צליל, כגון: "ow", "ing", או "ment", שיטה זו מאפשרת קריאה וכתיבה בקצב מהיר יותר. בקוד האמריקאי מצויים מעל 200 סימנים המציינים צירופי אותיות, או מילים שלמות.

 

3. דרגה שלישית מכילה מספר סימנים רב יותר, אך אינה בשימוש רב.
   בקוד ברייל מתקדם יותר, הומצאו מספר קודים לצירופים נפוצים, כדי לזרז את מהירות הקריאה, סך הכול כ 300 צירופים.

האם קיימות מגבלות לכתב ברייל?

דפים הכתובים בכתב ברייל חייבים להיות על נייר בעל עובי גדול מנייר כתיבה רגיל, כדי שאפשר יהיה להבחין בבליטות, וכדי שהן תישמרנה. לכן, ספרים בכתב ברייל הם בעלי עובי רב. בנוסף, ניתן לכתוב בכתב ברייל רק על צד אחד של הדף.

להלן מספר נתונים על כתב ברייל בדפים מודפסים:

• גודל הפונט להדפסת ברייל הוא 29 נקודות, כלומר, כ 0.25 אינטש רוחב ו 0.4 אינטש גובה.
• רוחב דף של עמוד מודפס בקוד ברייל הוא 11.5 אינטש, לעומת 8.5 אינטש, שהוא התקן לדף מודפס רגיל.
• למרות רוחב הדף הגדול, מספר תאי ברייל (אותיות) בשורה מודפסת בכתב ברייל, הוא כ 40, לעומת כ 65 בשורה מודפסת רגילה.
• בדף ברייל מספר השורות הוא כ 25, לעומת 55-60 בדף מודפס רגיל.

מכאן שעמוד מודפס רגיל מתורגם ל 3-5 עמודים בקוד ברייל.
לא ניתן לשנות את סוג הפונטים, או את גודל האותיות, כפי שעושים בטקסט מודפס לאנשים רואים.

לא ניתן לבצע בכתב ברייל הדגשות, או שימוש בצבעים שונים לפונטים.

רוב העיוורים אינם יודעים לקרוא ולכתוב בכתב ברייל, מכיוון שאיבדו את ראייתם בגיל  מאוחר.

קצב הקריאה של כתב ברייל נמוך מקצב הקריאה של כתב רגיל. מומחה יכול לקרוא עד 200 מילים בדקה, לעומת 280 שיכול מומחה רואה לקרוא בטקסט מודפס.

על פי ההערכה, מספר קוראי ברייל בישראל הוא כ 600 איש, מתוכם כ 120 תלמידים, ו 480 בוגרים.

קוד ברייל בעברית

סימני ברייל לאותיות בעברית נקבעו בעיקר לפי דמיון בצליל של האותיות לאותיות המתאימות באנגלית. הסימנים מופיעים בתמונה הבאה (העיגולים הגדולים מסמנים את הנקודות המובלטות, והקטנים את מיקום שאר הנקודות, להתמצאות עבור הקורא הרואה):

את אותיות כתב ברייל בעברית, כשהן מובלטות, ניתן לראות בתמונה הבאה:

הערות לגבי כתב ברייל בעברית:

• בכל השפות, כולל עברית, כתב ברייל נקרא משמאל לימין, למרות שעברית רגילה נכתבת מימין לשמאל.
• אותיות הברייל בעברית נגזרו מתוך אותיות כתב ברייל באנגלית, בהתאם לדמיון בצלילים.
• בעברית קיימים מספר רב של סימני ניקוד, המציינים תנועות (Vowels): פתח, סגול, צירה, חיריק, קמץ, חולם, שורוק, קובוץ, שווא (נח ונע), חטף פתח, חטף סגול, חטף קמץ, דגשים באותיות בגד-כפת. השימוש בכתב ברייל הוא בעיקר בסימנים העיקריים, המשנים בצורה בסיסית את דרך הגייתה של המילה. בכתב ברייל קיימים סימני ניקוד בעברית, והם מופיעים לאחר האות המתאימה. הם מבוססים על סימני התנועות (Vowels) באנגלית, ולכן מופיעים כאותיות ניקוד בעברית, ולכן לסימני חולם מלא (O) ושורוק (U), יש סימנים מיוחדים.
• בעברית משתמשים באותה אות לסימון אותיות דגושות, כגון: "בּ", "כּ" ו "פּ". בברייל בעברית משתמשים בסימנים נפרדים לאותיות אלו כשהן עם ובלי דגש. גם לאות שׁ ימנית ולאות שׂ שמאלית יש בברייל בעברית סימנים שונים.
• גם לאות י' עם חיריק (המסמלת (I)) יש סימן נפרד.
• לא מקובל סימון מיוחד לאותיות סופיות בסוף מילה (ך, ם, ן, ף, ץ).

דוגמה לסימון ברייל עבור אותיות "מיוחדות" בעברית, מופיעות בתמונה הבאה:

בתחילת המאה ה 21, מסתמנת מגמה להגדלת מספר הנקודות של כתב ברייל ל-8, כדי להגדיל את מספר האפשרויות לסימנים שונים בתא אחד. דוגמה לכך היא תרגום קוד מחשב ASCII לקוד ברייל.

גם בישראל קיים ארגון ארצי של הורים לילדים לקויי ראייה: "אופק לילדנו", המציע קוד ברייל בעברית, המורכב מ 8 נקודות.

 

שאלות:

• מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של כתב ברייל?
• מהו לדעתכם קצב הקריאה של עיוור המיומן בקריאת כתב ברייל (מספר מילים לדקה)? האם לדעתכם הוא יהיה איטי או מהיר יותר מקצב הקריאה שלכם? הסבירו את תשובתכם.
• כתבו את שמכם וכתובתכם בכתב ברייל.

קיימות תוכנות מחשב הסורקות דף כתוב, ומתרגמות אותו אוטומטית לכתב ברייל, כך שלמעשה הטכנולוגיה מאפשרת לאנשים עם ליקויי ראייה לתקשר בכתב כמעט בצורה חופשית לחלוטין.

גם האינטרנט נפתח (בשלב זה בצורה ניסיונית בלבד) לעיוורים (כולל אפשרות "לראות" שרטוטים ותמונות), באמצעות פיתוחים חדשים המתרגמים את נקודות המסך לנקודות בולטות על מכשיר מיוחד.

השאיפה כיום היא ליצור שפת ברייל אחידה (בינלאומית) (Unified Braille), בעיקר כדי לאפשר שימוש בסימנים מתמטיים, מוזיקליים, ותכניות מחשב, אשר בדפוס לאדם רואה הן אחידים בכל העולם, ואילו בכתב ברייל הם שונים בהתאם לכל שפה. פרויקט זה בא כהמשך ליצירת שפה אנגלית אחידה לברייל (UEB = Unified English Braille), שפותחה כדי לאפשר למכונות אוטומטיות לתרגם מברייל לאנגלית ומאנגלית לברייל. בשנת 1991 הוקם איגוד בינלאומי, הנקרא:

ICEB = International Council on English Braille

לואיס ברייל עצמו פיתח את התקן לכתב ברייל במוזיקה, בו משתמשים עיוורים בעולם כולו.

 

פעילות מוצעת לתלמידים

1. לקרוא דף הכתוב בכתב ברייל, ולנסות לפענח מה כתוב עליו. דוגמה של דף מספר בכתב ברייל מופיעה בתמונה הבאה:

 

2. לבדוק את כושר ההפרדה של התחושה בקצות האצבעות, באמצעות קריאת נקודות שהמרחקים ביניהן שונים.
3. להשוות את מהירות הפיענוח של שפה חדשה על ידי ילדים שונים.

קישור לאתרים המסבירים את כתב ברייל (באנגלית):

http://www.brailler.com/mobrl.htm