בעבר השתמשו במודולטור אקוסטו-אופטי, שהוא משדר רוטט היוצר גלי קול בהתאם למתח המופעל עליו.

גלי קול הם גלי אורך, המתקדמים בחומר תוך יצירת הצטופפויות והתקלשויות.

המשדר השולח את גלי הקול משנה את האות המשודר בהתאם למידע המגיע אליו מהמחשב.

גלי הקול מתקדמים בגביש מיוחד בו נוצר שינוי מחזורי ריגעי מקומי בצפיפות הגביש כתוצאה מהתקדמות גלי הקול.

שינוי צפיפות זה גורם לשינוי מחזורי ריגעי של מקדם השבירה של הגביש.

בכל רגע נוצר שריג העברה מקומי שונה, הגורם לאלומת הלייזר הפוגעת בו להתפצל לפי סדרי ההחזרה השונים (ראה תרשים 9.14).

תרשים 9.14: שליטה באלומת הלייזר העוברת דרך המודולטור

קבוע השריג משתנה במהירות בהתאם לגלי הקול, ובכך מתאפשרת שליטה מהירה בעוצמת הקרינה של הלייזר.

באופן זה, המודולטור המבוקר על-ידי מחשב המדפסת יוצר מודולציה של העוצמה המתקבלת מאלומה רציפה (מלייזר הליום-ניאון).

בצורה זו הופכים את קרינת הלייזר הרציפה לאוסף פולסים קצרים; כל פולס מתאים לנקודה אחת המצויירת על התוף הפוטומוליך.

כאשר רוצים לקבל נקודה לבנה (ללא הדפסה) על הנייר, המודולטור מסיט את אלומת האור הצידה ואור זה נבלע ואינו מגיע לתוף.