טכנולוגיית הלייזר הינה אחד התחומים שהתפתחותם מהירה ביותר בעולם המודרני.

עם המצאתו, בתחילת שנות ה – 60 של המאה ה – 20, הוגדר הלייזר כ"פתרון המחפש בעיה …", ואילו כיום טכנולוגיה זו מיושמת כיום בתחומים שונים כגון: רפואה, עיבוד חומרים בתעשייה, תקשורת אופטית ומערכות מדידה מדויקות.

על מנת להבין כיצד הלייזר יכול לשמש לצרכים כה מגוונים, יוסברו תחילה עקרונות הפעולה הבסיסיים של הלייזר (הערה 1).

באופן תמציתי, ניתן להגדיר את הלייזר כמתקן להמרת אנרגיה.

זוהי אמנם הגדרה כוללנית, אך היא מובילה להבנת העקרונות הפיזיקליים עליהם מבוססת פעולת הלייזר.

האנרגיה המושקעת בלייזר יכולה להיות קרינה אלקטרומגנטית, אנרגיה חשמלית או כל צורה אחרת של אנרגיה – למשל זו המתפתחת בעת התגובה הכימית בין 2 חומרים.

האנרגיה יוצאת מן הלייזר תמיד בצורת קרינה אלקטרומגנטית (אליה שייכות גם קרני האור), ומכאן גם מקור שמו של הלייזר על פי ראשי התיבות באנגלית של עיקרון פעולתו:

LASER = Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation.

פירוש השם: "הגברת אור באמצעות פליטה מאולצת של קרינה" (בהמשך תוסבר משמעות המושגים הללו).

למרות ששמו של הלייזר נוצר מראשי התיבות באנגלית של עקרון פעולתו, התקבלה המילה "לייזר" כחלק מהשפה, וניתן לגזור ממנה מילים אחרות כגון:

הגברת האור המתרחשת במתקן הלייזר מכונה לזירה.