קיימות שיטות שונות לכתיבה ב"כתב סתרים".

אנו נתמקד בשתי השיטות העיקריות, אשר בראשונה המידע עצמו (ערוץ העברת המידע) סמוי (בלתי גלוי), ואילו בשנייה, רק משמעות המידע מוסתרת, בעוד ערוץ המידע גלוי:

I. הודעה סמויה:

לעיתים פשוט משתמשים בהודעה סמויה (בלתי ניראית). שם כולל לשיטה זו הוא סטֶגָנוגרפי (Steganography) שפירושה: "הודעה חבויה".

הכוונה היא להסתרה פיסית של המידע. אין כאן שימוש בהצפנה של המידע עצמו.

ההסתרה יכולה להיות:

• בתוך טקסט תמים, מסתירים מידע בשיטות שונות.
• באמצעות כתיבת המידע על נייר, באמצעות דיו בלתי ניראית:
  • לדוגמא תמיסות כימיות פשוטות, כגון: תמיסת לימון, או מיץ בצל, ולצורך הפיענוח מחזיקים את הנייר מעל להבת נר, או ליד תנור חימום (חשובה פעולת החימום). התהליך המתרחש הוא: התנדפות המים ונותר רק הפחם, מהחומר האורגני.
  • כותבים עם נוזל עמילן (שימוש בכפית של עמילן תירס, או עמילן תפוחי אדמה במים). אפשר להשתמש אפילו בתפוח האדמה עצמו (!). קוראים באמצעות מריחת תמיסת יוד על הכתוב. ניתן להשתמש בתמיסת יוד מהולה (כמו זאת המשמשת לחיטוי שריטות).
  • כותבים עם מכחול הטבול בחלב עם מים (החלבון קזאין). קוראים באמצעות מריחת אבקת פחם על הכתוב. ניתן להשתמש בעיפרון.
• יש אפילו תיעוד בהיסטוריה, על כתיבת המידע על קרקפת מגולחת של נושא ההודעה, ושליחתו לדרך, לאחר שגדל לו השיער. בהגעתו ליעד, גילחו לו את השיער וקראו את ההודעה.
• השיטה שהייתה מקובלת בתקופות עתיקות, הייתה חריטה על עץ, מילוי החריתה בשעווה, וכתיבה תמימה על פני העץ המרוח בשעווה. באמצעות חימום, ניתן היה להמיס את השעווה ולראות את הכיתוב המוסתר.

הבעיה בשיטה זו היא, שברגע שמתגלית שיטת ההסתרה, המידע גלוי לכול.

שיכלולים של שיטה זו, כוללים משלוח מידע על מיקרופילם מוסתר. בשיטה זו מצלמים את המידע על פילם, ממזערים אותו למיקרופילם, ומעבירים פיזית את המיקרופילם ליעד בצורה מוסתרת. ביעד מפתחים שוב את הפילם למידע בגודלו המקורי. שיטה זאת הייתה נהוגה במלחמת העולם השנייה, כאשר את המיקרופילם הסתירו מתחת לבול דואר על מעטפה רגילה, שנשלחה ליעד.

II. הודעה מוצפנת כאשר המידע נשלח בגלוי:

כאשר ההודעה נשלחת בגלוי, רק המשמעות המועברת (המידע) בה מוצפנת.

המידע הכתוב מעורבל ובלתי ניתן להבנה בקריאה רגילה (בהמשך נתייחס רק להצפנה מסוג זה).

מקבל ההודעה חייב לדעת את מפתח הצופן הנדרש לפיענוח ההודעה.

בעמודים הבאים נתמקד בשיטות הפשוטות של הצפנה, ושימושם לתקשורת:

• הצפנה באמצעות שפת ה"ב" (כמו בשיר הילדים: "אבא ניבי אובו אבה …").
• הצפנה באמצעות הזזת אותיות.
• הצפנה באמצעות לוחות צופן.
• הצפנה באמצעות כתיבה על מוט.