ההבדל בין קידוד המידע (Coding), שתואר בסעיף 2.3, לבין הצפנת מידע (Encryption), הוא שקידוד מידע מבוצע לפי פרוטוקול (סטנדרט) גלוי וידוע לכולם, בעוד שהצפנה, מבוססת על מפתח, הידוע רק לכותב המידע ולאוכלוסייה מוגדרת של מקבלי המידע.

כדי להבין (לפענח) את המידע המוצפן (CipherText), יש לדעת את מפתח הקידוד של הצופן (Cipher).

מפתח ההצפנה מכיל את המידע הנדרש כדי לפענח את המידע המוצפן.

תהליך ההצפנה נקרא "עירבול" (Scrambling) המידע.

הצפנה יכולה להיות תהליך פשוט מאוד, או מסובך מאוד, בהתאם לרמת הבטיחות הנדרשת.

בעבר, לפני תקופת המחשבים, נהוג היה לפתח שיטות קידוד והצפנה המבוססות על לוגיקה מתמטית בסיסית, בעזרתה בנו מפתחות הצפנה. כיום מאפשרים המחשבים ליצור מפתחות הצפנה מסובכים, שנדרשות פעולות חישוביות מרובות כדי לפצח אותן. בפעילויות בהמשך, נשתמש בעקרונות פשוטים, המאפשרים כתיבת הודעות מוצפנות ללא השימוש במחשב.

למעשה, בצורה ציורית, ניתן להשוות את תהליך ההצפנה להכנסת המידע למשהו, כמו במשלוח מידע בדואר:

• העברת מידע ללא הצפנה כשליחת הודעה על גלוית דואר (כל אחד יכול לקרוא את הכתוב).
• העברת מידע עם הצפנה פשוטה כהכנסת המידע הכתוב למעטפת דואר (נדרש מאמץ קטן של פתיחת המעטפה, על ידי גורם המעוניין לדעת מהו המידע).
• העברת מידע מוצפן בצופן מורכב – הכנסת הכתוב לכספת ושליחתה ליעד (נדרש מאמץ רב לפתיחת הכספת).

דרגת ההצפנה של כל מפתח קשורה לאורך המפתח.