לגרמניום או לסיליקון, שכל אטום בהם תורם 4 אלקטרונים לפס המוליכות, מוסיפים אטומים של זרחן (P) או ארסן (As), שכל אטום בהם תורם 5 אלקטרונים.

נוצר מצב בו כל אטום זיהום תורם אלקטרון עודף.

אלקטרונים עודפים אלו ממלאים רמות אנרגיה בתוך פער האנרגיה קרוב מאוד לפס ההולכה (במרחק עשיריות אלקטרון וולט ממנו).

לאלקטרונים אלו קל לעבור עירור לפס ההולכה ולתרום להגדלת המוליכות החשמלית של חצי המוליך.

זיהום מסוג זה קרוי "תורם" (Donor) וחצי המוליך נקרא חצי מוליך מסוג n.

בהתאמה, כאשר מוסיפים אטומי זיהום שלהם רק 3 אלקטרונים, כגון אלומיניום (Al), נוספות רמות אנרגיה בתוך פער האנרגיה, קרוב לפס הערכיות.

לרמות אלו מעוררים אלקטרונים מפס הערכיות, ומותירים אחריהם חורים החופשיים לנוע בחומר.

זיהום מסוג זה נקרא "קולט" (Acceptor) וחצי המוליך נקרא "חצי מוליך מסוג p".