צילום סטראוסקופי יוצר אשליית עומק ע"י צילום דרך שתי עדשות הממוקמות כך שהמרחק ביניהן דומה למרחק בין שתי העיניים.

לצפייה בתמונה משתמשים במתקן מיוחד המורכב משתי עדשות דומות. בעין שמאל רואים את התמונה שצולמה ע"י העדשה השמאלית ובעין ימין את התמונה שצולמה ע"י העדשה השמאלית.

אשליית עומק זו מתקבלת רק עבור מצב קבוע של הראש, כלומר לא ניתן לקבל את תמונת המרחב מנקודות צפייה שונות (לא ניתן להסתכל על צדדים של גוף, או על גוף המוסתר ע"י גוף אחר).

תחושת העומק נוצרת במוח על ידי שילוב שתי התמונות הבודדות הנוצרות בשתי העדשות (תמונה אחת בכל עין).

הרישתית בעין היא דו ממדית (!)

תופעת הפרלקסה (*) מתורגמת במוח כתחושת עומק שדה.