על מנת לקלוט את הכמות האדירה של האינפורמציה האגורה בתבנית ההתאבכות על הפילם, הוא חייב להיות עם כושר הפרדה גבוה בהרבה מזה של הפילם המשמש בצילום רגיל. (מקובל להשתמש בפילם המסוגל לרשום 60,000 קווים לאינטש!).
פילם עם כושר הפרדה כה גבוה הוא בדרך כלל בעל רגישות נמוכה (מדורג באלפיות אסא ASA לעומת פילם צילום רגיל המדורג במאות אסא).
מקסימום עומק השדה הנראה בהולוגרמה הוא פונקציה של אורך הקוהרנטיות של הלייזר המשמש להקלטת ההולוגרמה.
מקסימום הבהירות ויכולת ההפרדה המתקבלים בהולוגרמה תלויים בפילם הצילום ובעוצמת הלייזר המשמש להקלטת ההולוגרמה.
הבעיות בצילום הולוגרפי הן:
- ייצוב הגוף המצולם ביחס לאלומת הייחוס והפילם.\
- הגדלת עוצמת האור המגיעה לפילם על מנת להקטין את משך הצילום.
