דרישת הקוהרנטיות בין אלומת הגוף לאלומת הייחוס פירושה הפרש מופע קבוע בזמן בין האלומות.

על כן תופעת ההתאבכות אותה רוצים לצלם בהולוגרמה חייבת להישאר ללא תנועה במשך החשיפה של פילם הצילום.

כלומר: כל חלקי המערכת האופטית כולל הגוף המצולם חייבים להיות יציבים במשך כל זמן חשיפת הפילם עד כדי תזוזה מסדר גודל של אורך הגל של הלייזר המשמש לצילום ההולוגרמה.

לצורך כך משתמשים בשולחנות מסיביים מיוחדים הצפים על אויר, כדי לבודד את המערכת מרעידות המועברות דרך הרצפה.

בתדריכים של ניסויי צילום הולוגרמות מתוארים אמצעים פשוטים להשגת היציבות הנדרשת לצילום הולוגרמות פשוטות.

הולוגרפיה פולסית

שיטה אחרת לפתור את בעיית היציבות הנדרשת מהמערכת, היא להקטין את משך החשיפה.

משתמשים בלייזר פולסי, שמשך הפולס שלו יכול להיות קצר עד כדי ננשניות עד מאות ננושניות.