העין הצופה רואה תמונה תלת ממדית של הגוף המצולם.

צילום תלת ממדי זה דומה למראה המתגלה כאשר מסתכלים במרחב דרך חלון שגודלו צורתו ומיקומו הם אלו של פילם ההולוגרמה לאחר הפיתוח.

ההולוגרמה מהווה רישום דו ממדי (ולפעמים תלת ממדי כפי שנזכיר בהמשך) של תמונת ההתאבכות בין שתי אלומות הקרינה.

ההולוגרמה היא רישום בצבע אחד (של אלומת האור המשחזר), ולכן אינה מופיעה בצבעים טבעיים.

התמונה מכילה אינפורמציה על הפאזה של קרינת האור הבאה מנקודות שונות של הגוף המצולם. אינפורמציה זו רשומה כשינויים בהשחרת הפילם (יש לזכור כי פילם אינו יכול לרשום פאזה אלא רק אנרגיה), ולכן נזקקים לאלומת הייחוס.

פסי ההתאבכות הנרשמים על ההולוגרמה הם עדינים ביותר וניתנים לצפייה רק תחת מיקרוסקופ.

אם חותכים קטע מההולוגרמה המצולמת ומשתמשים בו לשחזור התמונה (או לחילופין מאירים רק קטע מתוך ההולוגרמה על ידי אלומת הקרינה המשחזרת), מקבלים עדיין את כל התמונה (לא כמו בפילם צילום רגיל, בו כל קטע של הפילם מכיל אינפורמציה לגבי קטע מהגוף המצולם).

ההבדל הוא שהתמונה תתקבל כאילו אנו צופים בגוף דרך חלון קטן יותר (בגודל הקטע שבחרנו).