כאשר השדה החשמלי מתנודד רק במישור אחד (המאונך לכיוון התקדמות הגל), הגל נקרא גל מקוטב קווית (ליניארית).
בדרך כלל קיטוב זה אינו מוחלט, ומגדירים "קיטוב חלקי", על פי היחס בין כמות הקרינה המקוטבת לזו הבלתי מקוטבת. עבור לייזר מקוטב היחס הנפוץ הוא 1:500.
דרגת הקיטוב מוגדרת על פי העוצמה המקסימלית (Imax) העוברת דרך מקטב והעוצמה המינימלית (Imin) באמצעות הקשר המתמטי:
כאשר עוצמת השדה החשמלי קבועה, אך וקטור השדה החשמלי אינו מתנודד רק במישור אחד אלא כיוון הקיטוב מסתובב בקצב קבוע, ללא העדפה לכיוון מסוים, קיטוב הגל הוא "קיטוב מעגלי".
כאשר מסתכלים אל הגל המתקדם מהכיוון אליו מתקדם הגל, רואים שוקטור השדה החשמלי יכול להסתובב עם כיוון השעון (קיטוב מעגלי ימני) או בניגוד לכיוון מחוגי השעון (קיטוב מעגלי שמאלי).
בין שני מצבי הקיטוב הקיצוניים: קיטוב קווי וקיטוב מעגלי, נמצאים הרבה מצבי ביניים של קיטוב אליפטי.
קיטוב אליפטי מתאר קיטוב בו גודל וקטור השדה החשמלי של הקיטוב המעגלי לכיוון סיבוב אחד, גדול מגודל וקטור השדה החשמלי של הקיטוב המעגלי בכיוון הקיטוב השני.
קצה הוקטור מתאר אליפסה.
