הקדמה

במאמר זה ננסה לענות על השאלה, מהם הצרכים התזונתיים שלנו כבני אדם, צרכים שכאשר הם יתמלאו בצורה הטובה ביותר נרוויח את מרב היתרונות הבריאותיים שניתן להפיק מן התזונה.

מהו המקור הטוב ביותר ללמוד ממנו על צרכינו התזונתיים, ומה לאדם הקדמון ולרעיון זה? כדי להבין את חשיבותה של נקודת הסתכלות זו להבנת חיינו ובריאותנו נלך צעד צעד בעקבות התפתחות האדם.

במהלך מיליוני שנים עבר האדם אבולוציה אטית שהביאה אותו להיות חיה מוצלחת מאוד (מבחינת יכולת ההישרדות שלה) כפי שאנו מכירים אותה בעשרות אלפי השנים האחרונות. בתהליך אבולוציוני זה נשמרים ומועברים מדור לדור גנים שמעניקים יתרון הישרדותי. אם נוצר גן חדש שמעניק לבעליו יכולת התמודדות טובה יותר עם סביבתו, הוא יועבר יותר ויותר פעמים לדורות הבאים (מפני שבעליו שורד טוב יותר מאחרים), וכך, בתהליך אטי וממושך, בהדרגה, יותר ויותר בני אדם יישאו את הגן הזה. זהו בקצרה ‬תיאור של תהליך האבולוציה המשמר גנים מוצלחים (ו"זורק" גנים לא מוצלחים).

אם כך, ידידנו הקדמון, זה שחי עד לתחילת עידן החקלאות, לפני 000,10 שנה, הגיע כיצור מותאם בצורה המיטבית לסביבתו. מאחר ששוכלל על פני מיליוני שנים, נשמרו אותם גנים שאפשרו לו לשרוד בצורה המוצלחת ביותר בסביבתו, כולל סביבתו התזונתית. כל עוד הוא ניזון מהתזונה שעמדה לרשותו, הגנים שלו נתנו לו יתרון הישרדותי מקסימלי. כלומר, הוא היה מסוגל להפיק את מקסימום פוטנציאל הבריאות מהתזונה שעמדה לרשותו, והגנים שלו היו מותאמים בצורה הטובה ‬ביותר לתזונה זו.

לפני 10000 שנה בערך החלו יותר ויותר חברות של ציידים ולקטים לעבור שינוי לאורח חיים של חקלאים ומגדלי חיות מבויתות. לפני כמאתיים שנה החלה המהפכה התעשייתית, ובמאה האחרונה, בעיקר בחמישים השנים האחרונות, חל שינוי עצום בהרגלי ייצור מזון וצריכתו. אולם ב-10000 שנה אלה לא חלו שינויים משמעותיים בגנים האנושיים. לצורך הדיון שלנו אפשר לומר שהאדם שבא לעולם היום, בתחילת המאה ה-21, זהה למעשה לאדם שבא לעולם במשך 50000 השנים האחרונות. מההיבט התזונתי חשוב להבין שהחקלאות המסחרית והעיבוד התעשייתי של מזון עדיין לא הספיקו להשפיע בצורה כלשהי על האבולוציה של הגנים שלנו. האבולוציה היא תהליך אטי ביותר ‬ששינויים בו מתרחשים לאורך אלפי דורות.

מה קורה כעת? אם אנחנו כמעט זהים גנטית לאדם הקדמון, הציד והלקט, והגנים שלו הותאמו באופן מיטבי לתזונתו, הרי למעשה הגנים שלנו, אנחנו, מותאמים גנטית לצרוך את תזונתו ולא את התזונה שהציביליזציה (ולא האבולוציה) מייצרת עבורנו כיום. כמו כן ברור שאם נתחקה אחר תזונתו של האדם הקדמון, נוכל לדעת מהי התזונה שגופנו מותאם עבורה ומצפה לקבלה.

ומה קורה במציאות של היום, מציאות שבה גופנו מקבל משהו שונה מאוד ממה שהוא מצפה לקבל?

‬הפער הזה שבין התזונה שהגנים שלנו מותאמים לה לבין מה שנכנס אל גופנו מסביר כ-75% מהמחלות שלנו כיום במערב. אי ההתאמה בין העולם התזונתי שעבורו הוכנו הגנים שלנו לבין העולם התזונתי במציאות של המאה ה-21 נמצאה כגורם התורם למחלות לב וכלי דם (התקפי לב ושבץ מוחי), השמנה , סכרת, יתר לחץ דם, סרטנים ‬עיקריים בבני אדם ואובדן סידן מהעצמות (אוסטאופורוזיס).


לכן כה חשוב בעיניי לנסות ללמוד את תזונת האדם הקדמון. תזונתו היא למעשה התזונה האופטימלית גם עבורנו, בשל הדמיון הגנטי, וייתכן שאם נצליח להכירה ולחקותה במידה משמעותית, נוכל לתרום למניעה של מרבית המחלות הפוקדות חברות שפע מערביות, בכללן החברה הישראלית. מחלות אלה הפכו לבעיות בריאות מרכזיות במאה האחרונה בלבד, ולמעשה הן אינן מוכרות בחברות של ציידים ולקטים.

צודקים אלה שאומרים שתוחלת החיים שלנו התארכה – תודות לידע הרפואי שצברנו. ויש שיטענו שהמחלות הכרוניות באות לידי ביטוי דווקא מאחר שאנשים חיים יותר, והמחלות מתגלות ככל שאנו מזקינים. אולם יש לשים לב לעובדה שצעירים בחברה המערבית מפתחים צורות (עדיין בלי סימפטומים) של מחלות אלה, ואילו צעירים בחברות של ציידים ולקטים אינם מפתחים אותן. יתר על כן, אותם פרטים בחברות של ציידים ולקטים השורדים עד גיל 60 ומעלה אינם סובלים כלל ממחלות אלה, שלא כמו בני גילם בחברה המערבית.


טרשת העורקים היא בלא ספק המחלה הנפוצה ביותר בארצות המערב, אך יש עדויות רבות לכך שהיא לא היתה קיימת למעשה לפני המאה העשרים. במחקרים שנעשו בגופותיהם של חיילים שנהרגו במלחמת קוריאה נמצאו בעורקיהם של חיילים בשנות העשרים לחייהם רבדים טרשתיים במצב מתקדם.

חוקרים אחרים בדקו את כלי הדם של בני קבוצות שחיות היום באורח חיים קדמוני, ולא מצאו אצלם רבדים טרשתיים. המחקר נעשה באסקימוסים של האזור הארקטי, אצל שבטי המסאי והקיקויו בקניה, אצל התושבים המקוריים של איי שלמה, האינדיאנים משבטי הנבחו, האבוריג'ינים באוסטרליה, הבושמנים בקלהרי, אנשי האיים בגיניאה החדשה והפיגמיאים בזאיר.

מכאן נובעת מסקנתי, שעל ידי יצירה מחדש של אורח חיים קדמוני נוכל לצפות לנסיגת טרשת העורקים. אני מאמין שדרך זו תביא לכך שגם ממחלות נוספות – כמו יתר לחץ דם, סכרת, מחלות ריאה חסימתיות, סרטן, איבוד סידן, עששת, מחלות כבד, גידולים במעיים, השמנה ועוד – ניתן יהיה להימנע.