סעודתה של חבורת המשייטים

היצירה סעודתה של חבורת המשייטים. להרחבה ראו את הטקסט לאחר התמונה

"סעודתה של חבורת המשייטים", פייר אוגוסטוס רנואר, 1841 – 1919

רנואר היה מטבעו איש רעים להתרועע, אוהב בריות ומתענג על מנעמי החיים. ביצירה זו, המתארת מפגש חברתי זוהר של הימים העליזים, הוא מנציח את חבורתו בתום ארוחה דשנה באחד מאתרי הנופש הפופולריים במסעדה שעל חוף נהר הסינה ליד פריז. היא שימשה באותם ימים אתר בידור ושעשוע מפורסם בעיקר לחוגי הבורגנות הגבוהה ולאמנים. באותה עת היה רנואר כבר בבשלותו המקצועית. הצעירים המאכלסים את התמונה הם חבריו.

היצירה שבפנינו הינה ברובה יצירה אימפרסיוניסטית שטופת אור, המציגה התרשמות רגעית מבילוי חברתי שוקק חיים של קבוצה זוהרת. עיצובה הטבעי והספונטני מקפל בחובו רמזים למבנה שנחשוף בהמשך. במרפסת המסעדה, על רקע נוף מוריק ומואר, מופיעה חבורת צעירים מרשימה. היא סיימה זה עתה לסעוד, אך ממשיכה לאכלס את המקום וליהנות מהאוויר הצח ומהאווירה הנעימה. אגב כך התפלגה לקבוצות שיח מצומצמות. הצייר לכד את הרגע שבו שרידי הארוחה טרם הוסרו מן השולחן, אך רוכזו במרכזו כדי שאפשר יהיה להישען עליו.

האווירה החופשית מתבטאת בהתנהגותם המשוחררת של הצעירים. נשים לב לבחור מימין הלבוש גופייה ו"רוכב" להנאתו על הכיסא ההפוך; או לדמות הנשית משמאל המשתעשעת עם כלבלב (שמה אלין שריגו ולימים הפכה רעיית הצייר). ברקע האחורי מימין עטים שני מעריצים על דמות נשית, וזו מגיבה במבט של מצוקה. שרידי הארוחה מוערמים ברישול בקדמת השולחן. המפה החושנית והבוהקת בעלת הנגיעות התכולות יוצרת קשר צבעוני עם בגדיהן המוארים של הדמויות ומבליטה את שרידי הארוחה המפוזרים בינות לקפליה.

במרכז השולחן מוערמים כלי זכוכית. מהם מזדקר מקבץ בקבוקים המרוקן בחלקו. ליין הנשקף מהם אופי חושני סמיך. ריצוד קרני האור על הזכוכית השקופה מוצג בצורה חיה וטבעית. במרכזם מופיע בקבוק המכיל יין סגול. בקרבתו מוטל אשכול ענבים. לעומת שרידי הפירות המעוכים המעטרים את הבקבוקים שומר האשכול על שלמותו הצורנית ודומה במרקמו הצבעוני לתכולתו של בקבוק היין. ייתכן שהסכמתם מרמזת שהיין בבקבוק הופק מאותו זן של אשכול הענבים. ענביו הבודדים של האשכול המעוכים קמעה נראים כפנינים פחוסות. השתקפות האור עליהם יוצרת זיקה לשקיפות הבקבוקים ולשאר אביזרי הזכוכית שעל השולחן. גם צבעוניות שרידי הפרי מקושרת לגוני היינות הנשקפים מן הבקבוקים.

החבית המוצנעת מאחורי הבקבוק הצדדי היא וריאציה עגלגלה וחושנית למצבור הבקבוקים שבמרכז. בניגוד לשקיפותם היא אטומה ומסתורית ונקשרת בצבעוניותה לבליל הפירות המרוכז בקדמתה. ייתכן שגם תכולתה מבוססת על תרכיז פרי מאותם זנים. כל אלה מעניקים לתמונה מראה טבעי וספונטני.

אף על פי שהתמונה בעלת מראה חופשי המנסה ללכוד התרשמות רגעית, ניתן לחשוף בה רמזי מבנה. השולחן הגדול הוא היסוד המארגן את הדמויות שסביבו. חלקיקי הפירות הזהובים המושלכים בקדמתו מובילים את העין לעבר ריכוז הפרי שבמרכזו, וממנו – לעבר הבקבוקים הגבוהים מהם, עד למקבצי הדמויות הניצבות במעלה המרפסת. לפנינו נחשף אפוא מבנה מדורג עולה המותווה על ידי המעקה האלכסוני, התוחם ומבליט את השולחן – מוקד הקומפוזיציה. אגב כך נחשפות הזיקות הצבעוניות והצורניות בין רכיבי התמונה השונים. למשל, סרט כובעה הפרחוני של אלין שריגו, היושבת בקצה השמאלי, נקשר לכובעו הזהבהב של הגבר המרכזי בקצה האחורי של התמונה, יסוד המקשר בין החלקים הקיצוניים. גם הטבע הדומם והחושני שעל השולחן יוצר זיקה צבעונית לבגדי הדמויות ולנוף הנהר שברקע. יסוד נוסף המקשר בין הדמויות הוא מקצב כובעיהן הזהובים וגוני בגדיהן המוארים והכהים. תמונה זו מתאפיינת בזוהרה הטבעי ובעיצוב החי והחושני של רכיביה. היא חושפת הרמוניה מופלאה בין היסוד הספונטני המקרי לבין הקומפוזיציה המארגנת והמלכדת.

ביבליוגרפיה:

  1. האנציקלופדיה לאמנות הציור והפסול, כרך 1, עמ' 46, הוצאת כתר, 1992.
  2. ויליאם גאונט, "רנואר", הוצאת רביבים, תל-אביב.