היגיינה (סניטציה*): ניתן להקטין את כמות הנבגים או התאים הגורמים למחלה, ובכך להקטין את הסכנה בפני הדבקת הפרי או הירק. ניתן לעשות זאת על ידי שמירת הניקיון בבית הגידול של הפרי או הירק (שדה, חממה), בכלי איסוף, בבתי המיון והאריזה, בחדרי האחסנה והקירור, בחדרי העיבוד ועד להובלה ולשיווק.
טיפול בתוצרת הקטופה: טיפול נכון וזהיר בתוצרת הטרייה, המונע פגיעה בה, מקטין באופן דרמטי את ההפסדים. פגיעה מכנית (מכה או נפילה), ולו הקטנה ביותר, גורמת לאיבוד מים רב (איבוד משקל), ובעקבות כך לפעילות אנזימטית המזרזת תהליכי הזדקנות, את הגברת הנשימה, והגברת הרגישות של התוצרת למחוללי מחלות.
קירור: קירור התוצרת לפני ואחרי אריזתה בקרטוני המשלוח הוא התהליך החשוב ביותר בהארכת משך האחסנה וחיי המדף של הפרות והירקות. לכל פרי וירק טמפרטורת אחסנה אופטימלית שאינה גורמת לנזקי קרה (נזקים הנגרמים לפרי שאוחסן בטמפרטורות מאד נמוכות, אך מעל האפס) או נזקי קפיאה (נזקים הנגרמים לפרי שמאוחסן בטמפרטורות מתחת לאפס). טמפרטורות נמוכות מקטינות בהרבה את קצב הנשימה ופליטת אתילן, ובכך מאטות את ההתכלות הפסיולוגית והפתולוגית. בנוסף, טמפרטורות אחסנה נמוכות מקטינות את קצב איבוד המים מהפרי ומאטות את קצב התפתחות גורמי המחלה. אולם חשוב להדגיש כי מספר מחוללי מחלות מתפתחים גם בטמפרטורות נמוכות.
שמירה על טמפרטורת פרי נמוכה ניתנת להיעשות בדרכים שלהלן:
מניעת חשיפת התוצרת הקטופה לקרינה ישירה של השמש;
שימוש בקירור טבעי – קטיף בשעות קרירות והנחת הארגזים במקום מוצל ומאוורר;
קירור מכני (חדרי קירור) במשך האחסנה, ההובלה והשיווק.
אווירה מבוקרת * (Controlled Atmosphere) ומתואמת* (Modified Atmosphere): שמירתם של פרות וירקות באווירה שיש בה רמה גבוהה של ה-CO2 (מעל 1%), או ששיעור החמצן מועט בה (פחות מ-21%), או שני אלה ביחד, מאטה את קצב ההבשלה והזדקנות התוצרת הטרייה או המעובדת. העלאת ריכוז ה- CO2 והורדת ריכוז החמצן מדכאת גם את מחוללי המחלות.
שימוש בחומרים כימיים: מספר קטן של חומרי הדברה כימיים ניתנים לריסוס ולטיפול בתוצרת הקטופה.
קוטלי פטריות וחיידקים (פונגיצידים) מונעים או מעכבים התפתחות רקבונות. אולם, קיימת מגמה כלל-עולמית להימנע מהשימוש בחומרי הדברה כימיים בגלל רמת השאריות (רמת חומרי הרעל) שנשארת על פני התוצרת הטרייה, או בתוכה.
הורמונים צמחיים המרוססים על גבי התוצרת הקטופה ואשר מעכבים תהליכי הבשלה והזדקנות (ג'ברלינים, אוקסינים).
מעכבי צמיחה המעכבים לבלוב (לבלוב תפוח אדמה או בצל יבש).
כימיקלים המזרזים הבשלה והזדקנות (אתילן או חומרים דמוי אתילן – אתפון).
מעכבים מטבוליים המעכבים תהליכים ביוכימיים הקשורים בהבשלה והזדקנות (ויטמין C או חומרים מונעי חמצון).
חומרים סופחי אתילן המעכבים הבשלה ובהזדקנות על ידי ספיחת האתילן הנפלט והתוצרת.
חומרים המדבירים חרקים ועובשים (פטריות).
טיפולים פיזיקליים: טיפולי חום מאפשרים טיפול נקי מחומרי הדברה כימיים כנגד מחלות הנגרמות על ידי פטריות, חיידקים או חרקים. טיפולי החום ניתנים על ידי טבילה במים חמים, אוויר חם, קיטור, קרינה אינפרה -אדומה או קרינת מיקרוגל. באחרונה פותחה שיטה המבוססת על שטיפת הפרי במים חמים תוך כדי הברשתם.
הטיפול השימושי ביותר הנו מים חמים. הקרנת הפרי בקרינת גמא (קרינה רדיואקטיבית) היא דרך נוספת לקטול את מחוללי המחלה או החרקים. השיטה אמנם יעילה, אך יקרה ביותר ואינה אהודה על ידי הצרכנים. דרך אחרת היא הארת התוצרת באור אולטרה סגול* (VU), הפועל ישירות על מחולל המחלה או מגביר את עמידותו הטבעית של הפרי והירק כנגד התקפת הפתוגן.
הדברה ביולוגית: שימוש במיקרואורגניזמים טבעיים המרוססים על גבי קליפת התוצרת הטרייה. מיקרואורגניזמים אלה יכולים לעכב את התפתחות גורם המחלה על ידי תחרות על מקורות המזון של מחולל המחלה, או על ידי הפרשת חומרים המעכבים את מחולל המחלה.
