אז מה היא אותה דיאטה מסתורית של אבינו הקדום, שכדאי לנו ללמוד ממנה? מעל 50 חברות של ציידים ולקטים נחקרו כך שניתן להסיק מסקנות די מדויקות לגבי תזונתן. רק חברות יחידות שרדו במחצית השנייה של המאה העשרים ותזונתן נחקרה. באופן טיפוסי מדובר בחברה שאנשיה גרים בפנים היבשה, באקלים סוב-טרופי, ומקבלים 50% – 80% מתזונתם מעולם הצומח, ושאר ה-20% – 50% מהמזון באים מעולם החי. אנשי חברות המתגוררות ליד ים או נהר מקבלים 10% – 50% ממזונם מדיג.

מובן שאסקימוסים קיבלו רק 10% מתזונתם מן הצומח. בהשוואה למרבית בני האדם הקדמוניים, ציידים ולקטים החיים במאה זו שונים לא במעט מבני האדם שחיו לפני שפותחה החקלאות; ואף על פי כן המזון שהם צורכים דומה לזה שצרכו אבותינו, כלומר בעיקר בשר מציד חיות בר ומזונות צמחיים לא מעובדים ולא מתורבתים.

ניתוח של תפריט זה עשוי להעניק בסיס מושכל להערכה מה בני האדם "מתוכנתים" גנטית לאכול, לעכל, לספוג ולהטמיע בגופם.

עתה נפרט את ההבדלים העיקריים בין תזונת אבינו הקדום לבין תזונתנו, ונסיק מסקנות מתוך השוואה זו.