מהוד זה מורכב משתי מראות כדוריות, בעלות רדיוסים זהים, כפי שרואים באיור:
איור 4.10ב':
המרחק בין מרכזי המראות, שווה לפעמיים רדיוס העקמומיות של כל אחת מהן, או במילים אחרות, רדיוסי המראות הם: R1 = R2 = L/2.
סידור זה יוצר הצרה חדה של אלומת הקרינה במרכז המהוד.
מהוד זה משמש כמעט אך ורק בלייזרי צבע רציפים (ראה סעיף 6.4).
בלייזרים אלו זורם נוזל הצבע באזור הצר ביותר במהוד (כיוון הזרימה הוא במאונך לציר הלייזר).
ע"י כך נוזל הצבע מוקרן בצפיפות הקרינה המקסימלית הדרושה לעירורו.
תכונות מהוד זה מנוגדות לאלו של מהוד מישורים מקבילים:
- צפיפות האנרגיה בתוך המהוד אינה אחידה. יש מקום במרכז המהוד בו צפיפות האנרגיה גבוהה ביותר. זהו השימוש הגדול במהוד זה בלייזרי צבע כי שם זורם הנוזל.
- קל ביותר לכוון אותו, כל זמן שהמראות נמצאות על מעטפת כדור. אם המראות של המהוד גדולות מעט מגודל הכתם של אלומת הקרינה עליהן, ניתן להציב אותן בזוויות קטנות לציר האופטי (כל זמן שהמראות נמצאות על מעטפת הכדור, כי שני הרדיוסים של המראות זהים). ברור כי יש למבנה זה רגישות גבוהה לסטיות בכוונון, כאשר מבצעים רק הסחה לינארית של המראה בכיוון ניצב לציר האופטי, או רק סטייה של זווית המראה, ולא תנועה על מעטפת כדור, מכיוון שאז הקרינה סוטה ממסלולה ולא תגיע למראה השנייה. הכוונון הפשוט מתייחס ללייזרי צבע, כי ניתן לראות את האלומה הממורכזת על הנוזל.
- איבודי העקיפה בו נמוכים ביותר.
- נפח אופן התנודה שלו הוא הנמוך ביותר.
