ראינו שבכל מהוד של לייזר יש שתי מראות קצה, שמרכזיהן על ציר אופטי משותף, והן נמצאות במרחק מסוים אחת מהשניה.

ליצירת לייזר יציב ניתן להשתמש בתצורות שונות של מראות עם מרחקים שונים ביניהן.

מהוד מסוים נבחר לפי התווך הפעיל של הלייזר, ההספק הנמצא בו, והיישום לו משמש הלייזר.

המשך הפרק מפרט את העקרונות עליהם מבוסס תכנון המהוד, ואת סוגי המהודים המקובלים בשימוש.

לשם כך נסכם תחילה מספר מושגים חשובים:

• מהוד אופטי הוא האזור הכלוא בין מראות הקצה של הלייזר.
• הציר האופטי של הלייזר הוא הקו המאונך למראות הקצה של הלייזר ועובר במרכז המהוד.
• המיפתח הוא הגורם המגביל את קוטר הקרן הנפלטת מהלייזר.
• בדרך כלל, המיפתח נקבע ע"י קוטר התווך הפעיל, אך קיימים לייזרים בהם מוכנס חריר למהוד להגבלת קוטר הקרן (לדוגמא: כאשר רוצים לקבל לייזר הפועל באופן תנודה רוחבי יחיד, כפי שראינו בסעיף 4.3.2).
• האיבודים במהוד כוללים את הקרינה אשר "נעלמת" מהגלים העומדים בתוך המהוד, ואינה מנוצלת ביציאת הלייזר (הקרינה הנפלטת דרך מצמד המוצא).

הגבר התווך הפעיל חייב להתגבר על איבודים אלו (כפי שיתואר בסעיף 5.2).