במעבדות ליברמור בארה"ב, בהן רוכז מחקר המיזוג הגרעיני, נבנו מספר פרוייקטים.
הלייזרים בפרוייקטים אלו השתפרו בביצועים לפי המודלים:
JANUS, ARGUS, SHIVA, NOVETTE, NOVA
מערכת ARGUS החלה ממוט לייזר בקוטר 4 ס"מ, והמשיכה בדיסקות מגברי לייזר בקוטר 8.5 ס"מ, ואחר כך בקוטר 20 ס"מ. מכסימום ההספקים שהתקבלו:
1012*5 [W] בפולס באורך 10-10 [sec].
1012*2 [W] בפולס באורך 10-9 [sec], עם סך כל אנרגיה: 2 [KJ].
מערכת SHIVA הצליחה לייצר הספקים של:
[TW] 30 = 3*1013 [W] בפולס באורך 10-10 [sec], עם סך כל אנרגיה: 3 [KJ].
[TW] 17= 17*1012 [W] בפולס באורך 10-9 [sec].
מערכת NOVA, בה השתמשו ב 10 אלומות מלייזר נאודימיום זכוכית באורך גל 1.05 [mm].
אלומות אלו פגעו במטרה בצורה סימטרית מכל הכיוונים.
לפני מיקודה, כל אלומה היא בקוטר של 0.74 [m] (!).
המערכת העבירה למטרה 80-100 [KJ] אנרגיה, בפולסים מסונכרנים (באותו זמן) מכל הכיוונים.
משך כל פולס 3 [nsec].
לצורך מיקוד אלומות הקרינה השתמשו בעדשות מזכוכית סיליקה מותכת, עם מרחקי מוקד של 3 מטר (!).
כמות האנרגיה המכסימלית שהועברה בפולס בודד:
200 [KJ] = 2*105 [J]
משך זמן הפולס:
1 [nsec] = 10-9 [sec]
משני נתונים אלו ניתן לקבל את סך כל ההספק הריגעי המכסימלי:
2*105/10-9 = 2*1014 [W].
כמות הספק זו גדולה בהרבה מהספק החשמל המופק ברגע מסוים בכל העולם.
