פיצוץ פצצת המימן הראשונה Mike בוצע בתאריך: 1/11/1952.

פרוייקט המיזוג הגרעיני המבוקר החל בתחילת שנות החמישים של המאה ה- 20 כפרוייקט סודי בשם שרווד (Sherwood), לכליאה מגנטית של פלסמה בצפיפות נמוכה לפרק זמן יחסית ארוך, ליצירת מיזוג גרעיני להפקת אנרגיה.

בתחילת שנות ה- 60, החל פרוייקט המיזוג הגרעיני באמצעות הכליאה האינרציאלית:

ICF = Inertial Confinement Fusion

רעיון זה התבסס על השגת צפיפויות פלסמה גבוהות, לפרק זמן קצר.

בשנת 1963 החל המחקר במעבדות ליברמור, ובשנת 1966 כבר פעלה מערכת עם 12 אלומות לייזר מכל הכיוונים.

בשנת 1968 פורסם בברית המועצות על נאוטרונים שנפלטו מראקציה של מיזוג גרעיני (N.G.Basov) בה השתמשו בלייזר.

בשנת 1972 פורסמו מספר מאמרים על השימוש בלייזר נאודימיום זכוכית במעבדות ליברמור, ועל שימוש בלייזר גאזי במעבדות לוס אלאמוס. באותה תקופה החל גם מחקר אזרחי בנושא, באוניברסיטת רוצ'סטר, ואפילו חברה פרטית בשם KMS Fusion הוקמה למחקר בנושא זה.

בתאריך: 1/5/1974 הודיעה חברת KMS Fusion על יצירת נאוטרונים מראקציה תרמו גרעינית, בהפצצת קליפה כדורית מזכוכית, שהכילה בתוכה גאז של דאוטריום וטריטיום (D+T).

בשנת 1974 השתמשו במעבדות ליברמור בהספק:

0.2 [TW]= 2*10¹¹ [W]

מלייזר נאודימיום זכוכית בשם: JANUS, והצליחו להפיק כמות של 10⁴ נאוטרונים שנפלטו בראקציה.

בסוף שנת 1974 פרסמה חברת KMS Fusion יצירת כמות של 10⁶*7 נאוטרונים, תוך שימוש בלייזר המפיק 100 [J] אנרגיה בפרק זמן:

300 [psec] = 3*10^-10 [sec].

סך כל ההספק:

0.3 [TW] = 3*10¹¹ [W].

בשנת 1977 קיבלו במעבדות ליברמור 10⁹ נאוטרונים תוך שימוש בלייזר בהספק של: 4.6 [TW] בשם ARGUS.

בספטמבר 1978 הצליחו במעבדות ליברמור לקבל כמות של 10¹⁰*3 נאוטרונים, תוך שימוש בלייזר בשם NOVA, בהספק של: 26 [TW], בפולס שמשכו:

95 [psec] = 95*10^-12 [sec].

בלייזר זה השתמשו ב20- אלומות לייזר בו זמנית.

בשנת 1980 הצליחו להשיג צפיפות פלסמה העולה פי 100 על צפיפות החומר הנוזלי.

חישובים תיאורטיים הראו שהדרישה היא לצפיפות פי 1000 מצפיפות הנוזל.

נותר רק להכפיל את הצפיפות פי 10 !