לפניכם מודל המייצג גביש של נתרן כלורי – (NaCℓ(s – מלח בישול.
בגביש ישנו מספר גדול מאד של יוני -CI: ׁ(יוני כלור בעלי מטען שלילי) ומספר גדול מאד
של יוני +Na: (יוני נתרן בעלי מטען חיובי).
כידוע לכם, מלח הבישול (נתרן כלורי) מסיס במים. הנוסחה המתארת בלשון הכימאים מולקולת מים היא: H2O.
המדענים מצאו כי פיזור המטען החשמלי במולקולה זו אינה אחיד. נמצא כי אטום חמצן מושך
חזק יותר את אלקטרוני הקשר הקוולנטי מאשר אטומי המימן. כלומר, האלקטרונים "מבלים" זמן
רב יחסית בסביבת אטום החמצן. מכאן שבצד אחד של המולקולה יש ריכוז יחסי גבוה יותר של
מטען שלילי, ובצד השני – ריכוז גבוה יחסית של מטען חיובי.
תארו לעצמכם מה יקרה אם מולקולה זו תמצא בקרבת יון חיובי, לדוגמה +Na: הם יימשכו זה לזה!!!
ומה יקרה אם מולקולה זו תמצא בקרבת יון שלילי, לדוגמה -CI: גם הם יימשכו זה לזה!!
בבואנו לדון בתהליך ההמסה של נתרן כלורי במים, אין אנו יכולים להסתפק בהסתכלות על יון אחד של נתרן ויון אחד כלור. עלינו להתחשב בתמונה הכללית. ונתחיל במים. בכל טיפה של מים ישנו מספר גדול מאד של מולקולות הנמצאות בתנועה מתמדת.
