אלברט איינשטיין

מאז ומתמיד ניסו בני האדם להבין את העולם שסביבם, אך כדי לעשות זאת היה עליהם למצוא, או להמציא,
הסברים שיקשרו בין תופעות אשר לעיתים נראה כאילו אין ביניהן כל קשר.
זו בעיה אשר היטיב לתארה המדען הנודע אלברט איינשטיין (A, Einstein) שכתב ב –1938:

"…במאמצינו להבין את המציאות אנו משולים לאדם המנסה להבין את המנגנון של שעון שלא ניתן לפתחו. הוא מסתכל בלוח השעון, רואה את תנועת המחוגים ואפילו שומע את תקתוקי השעון אך אין לו כל דרך לפתוח אותו. אם הוא פיקח במיוחד, הוא עשוי ליצור במוחו תמונה כלשהי של המנגנון האחראי לכל התופעות שצפה בהן, אבל לעולם אין הוא יכול להיות בטוח שהתמונה שלו היא היחידה היכולה להסביר את תצפיותיו. הוא לעולם לא יהיה מסוגל להשוות את התמונה שלו עם המציאות ויתר על כן, אין הוא מסוגל לתאר לעצמו את המשמעות של השוואה זו …."

למה התכוון איינשטיין?

כאשר מדען מתבונן במערכת כלשהי, לדוגמה בשעון, הוא שואל את עצמו שתי שאלות מרכזיות:
ממה מורכבת המערכת, כלומר מה הן אבני הבניין, הרכיבים הבסיסיים, המרכיבים אותה? כיצד פועלת המערכת, כלומר מה הם הקשרים (פעולות הגומלין או האינטראקציות) שבין הרכיבים הבסיסיים הללו?

תוך כדי הנסיון לתת תשובות לשאלות אלו, הולכת ומצטיירת במוחו של המדען תמונה בעזרתה הוא מנסה להסביר את התופעות בהן הבחין, בדוגמה שלנו – את תנועת המחוגים ותקתוק השעון.

אנו אומרים כי המדען בונה מודל בעזרתו ינסה להסביר את התופעות. הניסוי הבא יעזור להמחיש זאת.