תקצירי הרצאות מליאה: חידושים במדע רב-תחומי ובחינוך מדעי
- המקרה המוזר של השדה המגנטי של הירח
פרופ’ עודד אהרונסון, המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, הפקולטה לכימיהלמרות שלירח אין היום שדה מגנטי גלובלי כמו לכדור הארץ, סלעים על פני השטח נושאים מגנטיות שאינה מוסברת. כיצד רכש הקרום את השדה הזה? ומתי? SpaceIL הינה משימה ישראלית לירח שמתוכננת לנחות, לצלם, ולבצע מדידות של השדה המגנטי המקומי. בהרצאה אסביר כיצד אנחנו מתכננים לענות על השאלות הבסיסיות הנוגעות למגנטיות המוזרה של הירח, וכיצד הניסוי ילהיב בני נוער ואת הקהל הרחב.
- מנגנונים מוחיים של חוש הריח
פרופ’ נעם סובל, המחלקה לנוירוביולוגיה, הפקולטה לביולוגיהבניגוד להנחה הרווחת שחוש הריח בבני אדם אינו חד כביונקים אחרים, מסתבר שחוש הריח האנושי הוא בעל יכולות יוצאות דופן. באמצעות מחקר שערכנו על חוש הריח בבני אדם גילינו עקרונות פעולה בסיסיים של חוש הריח היונקי. עבודה זו קירבה אותנו לתשובה לשאלה המשמעותית ביותר בחקר חוש הריח והיא כיצד מתרגם המוח מבנה מולקולרי מסוים לריח ספציפי.
- תנודע: איך נעזרים בתנועה לחקר שאלות במדע?
פרופ’ איתן גרוס, המחלקה לבקרה ביולוגית, הפקולטה לביולוגיה
שחר בנימיני ושני גרפינקל, רקדנים יוצרים וחברי להקת בת-שבעשחר בנימיני ידבר על השנים שלו כרקדן בלהקת בת-שבע ורצונו לעבוד עם אנשים שאינם רקדנים, ואיך הרצון הזה התממש כשפגש את איתן גרוס. איתן ידבר על חייו כביולוג החוקר את תעלומות הגוף האנושי ועל אהבתו לריקוד, ושניהם ידברו על איך עבודתם המשותפת שינתה את הפרספקטיבות המקצועיות שלהם. הם ישתפו את הקהל בניסיונם בקורס חדש שהם יצרו לפני כשנתיים במכון ויצמן שבו משתתפים סטודנטים/מדענים מכל התחומים ורקדנים מקצועיים. בקורס הזה הנקרא 'תנודע' המשתתפים חוקרים יחדיו שאלות במדע באמצעות תנועה בניסיון להגיע לתובנות חדשות בתחומי המדע והתנועה.
- שפת האבולוציה והאבולוציה של השפה
פרופ’ צחי פלפל, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, הפקולטה לביוכימיההחומר התורשתי, הדנ״א נקרא ע״י המדענים כשפה ולה חוקי תחביר ומשמעות. הביולוגים, יחד עם מדעני המחשב, למדו עם השנים כיצד לקרוא את מגוון השפות שמקודדות בדנ״א ולפענח סודות חיים בעזרתם. במקביל, השפות האנושיות השונות עוברות תהליכי התפתחות המזכירים מאוד את האבולוציה הביולוגית, כלומר גם מדע הבלשנות יוצא נשכר מההשראה הביולוגית. בהרצאה אעסוק בשפה של הדנ״א מחד, ואבולוציה של שפה אנושית מאידך.
- לאחר 50 שנה, החינוך המדעי לאן?
פרופ’ חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע בשנים 1988-2001 ויו”ר הועד המנהל של מכון דוידסון לחינוך מדעילפני 50 שנים בדיוק, התקיים במכון ויצמן למדע קורס ההשתלמות הראשון למורי מדע מובילים בכיתות ז’-ח’. המדע והטכנולוגיה השתנו מאז, וכך גם החינוך המדעי. המדע הוא כבר חלק חיוני מההשכלה הכללית של כל אדם משכיל, והערך הכלכלי של המדע והטכנולוגיה עולה על ערכם של חומרי הגלם. המדע הוא רב-תחומי, וכך גם החינוך המדעי. הטכנולוגיה חודרת, לטוב ולרע, לכל פינה בחיינו. בנסיבות אלה חשוב לשאול, וגם לנסות ולענות: “לאחר 50 שנה, החינוך המדעי לאן?”
תקצירי מושבים מקבילים: מחזית המדע ללמידה והוראה
מושב I, אולם שמידט
- כימיה: מפרסי נובל ועד הארי פוטר
פרופ’ יעקב (קובי) לוי, המחלקה לביולוגיה מבנית, הפקולטה לכימיההמחקר המדעי כיום נעשה יותר בינתחומי, ולכימיה יש תפקיד מרכזי המגשר בין התחומים השונים. המרכזיות של מדעי הכימיה משתקפת בארבעת )!( פרסי הנובל לכימיה למדענים ישראלים בעשר השנים האחרונות. בשיחה אדגים את מרכזיותו של מדע הכימיה בהבנה יסודית יותר של המולקולות שעושות את הביולוגיה וכיצד זה מתבטא בפרסי הנובל בכימיה לישראלים. כמו כן, אדגים כיצד הכימיה מככבת גם בהוליווד וכיצד אפשר לגייס את הארי פוטר להוראת הכימיה.
- ננוטכנולוגיה ממעבדות המחקר להוראה בכיתה
ד”ר רון בלונדר, המחלקה להוראת המדעיםהתפתחות תחום הננוטכנולוגיה שהתרחשה בעשורים האחרונים השפיעה רבות על תחום המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי. לננוחומרים תכונות חדשות הניתנות ליישום בפיתוחים אשר ישנו את מציאות חיינו. במפגש ננסה להבין מהי ננוטכנולוגיה, כיצד היא תשפיע על חיינו וכיצד ניתן לשלב תחום מרתק זה בהוראת המדעים בחטיבת הביניים ובתיכון.
מושב II, אולם ויקס הקטן (תיאטרון תלת-ממד)
- ביואינפורמטיקה בשירות הוד מלכותה
ד”ר יוסי מחלוף, אוהד לבקוביץ, פרופ’ ענת ירדן, המחלקה להוראת המדעיםהביואינפורמטיקה תופסת מקום מרכזי במחקר בתחומי מדעי החיים, הביוטכנולוגיה והרפואה. הביואינפורמטיקה אף הביאה לשינוי ממשי בדרך בה המחקר המודרני, בסיסי ויישומי כאחד, מעוצב, מתוכנן ומיושם. מערכת החינוך בישראל, באמצעות המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, היא בין החלוצות בשילוב ביואינפורמטיקה בתוכניות לימוד לתלמידי תיכון. במהלך הסדנה נתנסה, באמצעות מחשב וטלפון חכם, בפעילות ביואינפורמטית המבוססת על מחקר אותנטי פורץ דרך. בעזרת שיטות מעולם הזיהוי פלילי, טכנולוגיות גנומיות ובעיקר כלים ביואינפורמטיים – ננסה לפתור את אחת התעלומות הגדולות של המאה העשרים: מה עלה בגורלם של בני ובנות משפחת המלוכה הרוסית, משושלת רומנוב?
- אבולוציה במבחנה ופיתוח תרופות
ד”ר משה גולדשמיד, המחלקה לכימיה ביולוגית, הפקולטה לביוכימיההמילה “אבולוציה” מוכרת לרוב כמושג מתחום הביולוגיה או כנושא לוויכוח מר בנוגע למוצא האדם. למעשה, אפשר להתייחס לאבולוציה גם כתוכנית עבודה ולהשתמש בה על מנת לשנות או להגביר תכונות של חלבונים או אפילו של יצורים שלמים בצורה מלאכותית. היתרון של אבולוציה בתנאי מעבדה נובע מהיכולת להאיץ בצורה ניכרת את התהליך לצורך יצירת אנזימים, למשל, שיש להן תכונות רצויות. בצורה זו, פיתחנו אנזימים המפרקים במהירות וביעילות רעלים שונים בהם גזי עצבים. אנזימים אלה עשויים לשמש כתרופות המונעות הרעלה או לצורך ניקוי הסביבה מרעלים. במהלך הסדנה, נלמד כיצד נעשית אבולוציה מואצת של אנזימים במעבדה ובתעשייה, מה השימושים שלה וכיצד ניתן ללמוד ממנה על האבולוציה הטבעית של אנזימים וחלבונים אחרים.
מושב III, אולם ויקס
- פיסיקה של חומר חי – לומדים אקראיות וסדר
פרופ’ עידית ירושלמי, ד”ר נאוה שולמן, אריאל שטיינר, חיים אדרי, המחלקה להוראת המדעים
פרופ’ שמואל שפרן, המחלקה לחומרים ופני שטח, הפקולטה לכימיהתכונות מגוונות של חומרים סינתטיים וביולוגיים, הן תוצאה של התארגנות המולקולות המרכיבות אותן למבנים, בתהליך המשקלל אקראיות ואינטראקציה. כפתיח לתכנית העוסקת באקראיות וסדר בעולם החומר, תלמידי כתה י’ בנו מודלים חישוביים בשפה ידידותית – VPython – לתופעות הנשלטות ע”י אקראיות – דיפוזיה ואוסמוזה. תופעות אלו חשובות להבנת המעבר של חלקיקים דרך קרום התא. התלמידים השוו מדידות ניסיוניות לתוצאות חישוביות במודלים שונים )דטרמיניסטי – המחשב את מסלולי כל החלקיקים; סמי-דטרמיניסטי – המחשב את מסלולי חלקיקי המומס בהשפעת אינטראקציות עם הממס; ומודל הסתברותי – מהלך אקראי על פני שריג(. התהליך סייע להצדקת האופי האקראי של ההתנהגות, ולהבנת התהליך של בנית מודל מיטבי – בחירת שחקנים וחוקי משחק בהתאם לקירובים פיסיקליים שונים.
- תנועה ומחול בהוראת הפיסיקה
רוני זהר, דוקטורנטית במחלקה להוראת המדעים ומורה לאימפרוביזציה ומחול״מי ששומע שוכח, מי שרואה זוכר, מי שעושה מבין״ (פתגם סיני עתיק)
כיצד ניתן ללמד מושגים פיסיקליים באמצעות תנועה ומחול? במסגרת המחקר מפותחת גישת הוראה המתבססת על חוויות גופניות משמעותיות ללומד במטרה לקדם הבנה מדעית. דרך ההוראה החווייתית והתנועתית יכולה להתאים ללומדים שעולם התנועה קרוב אליהם, כמו תלמידי מגמת מחול, אך יכולה גם לפתוח ערוץ למידה חדש לכלל הלומדים. בסדנא נשמע על המחקר, נראה הדגמות מהכיתה ונתנסה בגישה שפותחה.
מושב IV, אולם סן מרטין
- פעילויות לימודיות בסביבה ממגנטת
ד”ר איילת ויצמן, סמנכ”ל חינוך, SpaceILLהחללית הישראלית הראשונה לירח של SpaceIL תכלול גם ניסוי מדעי: היא תישא עמה מגנטומטר, שיאסוף נתונים על עוצמתו וכיוונו של השדה המגנטי על פני הירח. המשימה המדעית לירח תוכננה ע”י צוות מומחים בינלאומי, בהובלת צוות חוקרים ממכון ויצמן. זוהי הזדמנות להתייחס לנושא מגנטיות באופן חדש ומעניין ולהציג לתלמידים תעלומה שעדיין לא נפתרה: כיצד רכשו סלעי הירח את המגנטיות שלהם, למרות שלירח אין שדה מגנטי גלובלי )בניגוד לכדור הארץ(? בסדנה נדגים דרך יצירתית להתייחסות לנושא, נתנסה במדידת עוצמת השדה המגנטי במס’ דרכים, וננסה לסייע בפתרון התעלומה…
- מקומן של תופעות בלתי-צפויות בתהליכי הוראה-למידה
ד”ר שרמן רוזנפלד, המחלקה להוראת המדעים והמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט”ח)השימוש בתופעות בלתי-צפויות מאוד שכיח בהוראת המדעים. מורים רבים מדגימים תופעות שלא מתיישבות עם הידע הקודם של תלמידיהם, התלמידים מופתעים ומעוניינים לדעת מה קרה, והמורה מסביר את פשר התופעה. אך האם תהליך זה בהכרח מוביל את הפליאה של התלמידים ליצירת ידע על ידיהם? ההרצאה תציג גישה אחרת שמשלבת תופעות בלתי צפויות עם פיתוח מיומנויות חקר, באמצעות מיפוי מושגים על ידי התלמידים והמורה בתהליכי הוראה-למידה וכן שימוש בסימולציות ממוחשבות לשם בניית הסברים מדעיים. נדגים את גישה זו באמצעות סדנת חקר בנושא “סוד הקרח והמלח” למורי מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים.
מושב V, אולם לופאטי
- סדנת תנועה מתוך פרוייקט תנודע – מעבדת תנועה
שחר בנימיני ושני גרפינקל, רקדנים יוצרים וחברי להקת בת-שבע
פרופ’ איתן גרוס, המחלקה לבקרה ביולוגית, הפקולטה לביולוגיהנחשוף תהליכי עבודה מהסטודיו במסגרת קורס 'תנודע', המתקיים במדרשת פיינברג, בה הרקדנים והחוקרים יוצרים יחד מערכות חוקים בהשראת מתודות מדעיות שונות המאפשרות קרקע יציבה לאילתור בתנועה והעצמת יצירתיות. האימון בלחשוב דרך תנועה מאפשר להוריד גישות תאורטיות מהשכל לגוף, לרגש. המשתתף הוא מושא המחקר – באמצעות ריקוד ואינטראקציה בוחן את עצמו ואת מערכות היחסים בקבוצה על-ידי כלים חדשים, בכך רוכש מודעות חדשה.
- הזדמנויות ואתגרים בחינוך מדעי בישראל
ד”ר אריאל היימן, מכון דוידסון לחינוך מדעיתמונת המצב לגבי לימוד המדעים בבתי הספר בישראל )חט”ב וחט”ע( מעוררת דאגה. חסרים מורי מדעים וחסרים תלמידים הבוחרים במקצועות מדעיים כמקצועות הליבה. נראה שהתוצאות במבחנים הבינלאומיים מציבים אף הם סימן שאלה על עתידה של מדינת ישראל כ- Start-up Nation . בסדנא שנקיים אציג נתונים, וננסה לשאול את עצמנו יחד מה ניתן לעשות. נשתדל בסדנא זו לא לשאול או להצביע על מישהו אחר שיעשה וישפיע אלא נשאל את עצמנו, היושבים בסדנא )מורים, מנהלים, אנשי מערכת/משרד החינוך, רשויות, עמותות ועוד(, מה אנחנו והדומים לנו יכולים לעשות.
תקצירי מיצגים אינטראקטיביים והדגמות
- משחקים במדע
שם המציג: אורן אקשטין המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
שותפים נוספים בצוות: פרופ’ בת-שבע אלון, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדעאופי המייצג: הצגה של מספר משחקים הקשורים להוראת פיסיקה.
תיאור המייצג: המיצג מבוסס על עבודת הדוקטורט של אורן אקשטין בהנחייתה של פרופ’ בת-שבע אלון, בנושא: “מדע פעיל משחקי” בהוראת מדע וטכנולוגיה בחטה”ב. בכנס נציג ונתנסה במשחקים/צעצועים המלווים יחידת לימוד בהוראת האנרגיה בחטה”ב, שפותחה בגישת “מדע פעיל משחקי” (מפ”מ), ונלמד על היתרונות הגלומים בלמידה בגישה זו. ממצאי המחקר מראים כי למידה בגישת מפ”מ הובילה לכך שהתלמידים לא רק הפגינו רמה גבוהה של הבנה וידע, אלא גם שהיתה להם מוטיבציה פנימית גבוהה לעסוק במשימה, תוך הנאה רבה, ריכוז מוחלט ומיקוד במטרה. נמצא גם קשר חזק בין שני מדדים אלו: מוטיבציה והבנה.
אוכלוסיית היעד ואפשרויות לשילוב בתוכנית הלימודים: תלמידי כיתות ז’-י”ב, הלומדים פיסיקה. - קסם של פיסיקה
שם המציגים: מורים מובילים מקהילות המורים לפיסיקה בהנחיית המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
שותפים נוספים בצוות: מנחי הקהילות: ד”ר אסתר בגנו, ד”ר חנה ברגר, סמדר לוי , אסתי מגן, פרופ’ בת-שבע אלון, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדעאופי המייצג: במסגרת הפעילות נציג מספר “קסמים” שניתן להסביר בעזרת עקרונות פיסיקאליים הנלמדים בתוכנית הלימודים בפיסיקה.
תיאור המייצג: מורים מובילים ידגימו “קסמים” בפיסיקה מתחומים שונים הכלולים בתוכנית הלימודים וישוחחו עם המתעניינים ביתרונות שילוב פעילויות אלו במהלך ההוראה השוטפת.
אוכלוסיית היעד ואפשרויות לשילוב בתוכנית הלימודים: בחטיבת הביניים ז’-ט’ בשיעורי מדעים, וכיתות י’-י”ב במגמת פיסיקה. - מ-CERN לכיתה ובחזרה
שם המציג: קובי שורצבורד, מרכז חינוך ליאו באק והמחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע - אשליות מוח
שם המציג: מדריך מגן המדע, מכון דוידסון לחנוך מדעי
שותף נוסף בצוות: אלון שחם, מכון דוידסון לחנוך מדעיאופי המייצג: הצגה של אשליות אופטיות ייחודיות
תיאור המייצג: במסגרת התערוכה “תפעילו ת’מוח” המוצגת במוזאון גן המדע, אנו נציג טעימה מתוכה בצורה של אשליות אופטיות המיצגות בתערוכה עצמה. בנוסף נסביר כיצד אשליות אלה תורמות להבנה של דרך פעולת המוח.
אוכלוסיית היעד ואפשרויות לשילוב בתוכנית הלימודים: כיתות י’-י”ב, מגמת ביולוגיה / פסיכולוגיה. - מוליך-על
שם המציג: מדריך מגן המדע, מכון דוידסון לחנוך מדעי
שותף נוסף בצוות: אלון שחם, מכון דוידסון לחנוך מדעיאופי המייצג: המחשה של אפקט מייזנר במוליך על המקורר בעזרת חנקן נוזלי.
תיאור המייצג: מדובר באחת ההדגמות הבודדות הממחישות תופעות קוונטיות ברמת המאקרו. המיצג ממחיש כיצד ניצן ליצור נעילה מגנטית עם מוליך על בטמפרטורה גבוהה )לעומת האפס המוחלט(. במיצג עצמו רואים כיצד דיסקית יכולה “לרחף” באוויר ואפילו לנסוע על מסילה כמעט ללא חיכוך.
אוכלוסיית היעד ואפשרויות לשילוב בתוכנית הלימודים: כיתות י’-י”ב, מגמת פיסיקה. - למידה מטעויות בפיסיקה – online
שם המציגים: סאוסאן עילבוני, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
שותפים נוספים בצוות: ד”ר ראפע ספדי, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע והמכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל; פרופ’ עדית ירושלמי, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדעאופי המייצג: אציג פוסטר ובו הסבר למטרות ומבנה הפעילויות ודוגמאות לפעילויות בנושאים שונים באופטיקה גיאומטרית וגלים. בעמדת מחשב ליד הפוסטר ניתן יהיה לראות כיצד הפעילות נראית בפועל.
תיאור המייצג: פעילויות “אבחון שגיאה נפוצה” מסייעות לתלמידים ללמוד משגיאות נפוצות באופטיקה גיאומטרית וגלים, בפעילויות המתוקשבות שני שלבים: א. התלמיד מקבל בעיה ותשובה מוטעית ומתבקש לאבחן – לזהות ולהסביר את הטעות. ב. התלמיד משווה את אבחונו לאבחון לדוגמא. במיצג הסבר למטרות ומבנה הפעילויות, הערכה של עבודות תלמידים באמצעות מחוון ייחודי, ודוגמאות לפעילויות בנושאים שונים.
אוכלוסיית היעד ואפשרויות לשילוב בתוכנית הלימודים: תלמידי כיתות י’-י”ב, הלומדים אופטיקה גיאומטרית וגלים. הפעילויות מתאימות כעבודת בית או בכיתה. - TEMI : הוראת חקר בשילוב סיפורים ודרמה
שם המציגים: ד”ר דבורה קצביץ, ד”ר מלכה יאיון, ד”ר רן פלג ומורים המשתתפים בפרויקט TEMI , המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
מנהלי פרויקט TEMI: ד”ר רחל ממלוק-נעמן, פרופ’ דויד פורטס ופרופ’ אבי הופשטיין, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע.אופי המייצג: במסגרת הפעילות נציג מספר פעילויות TEMI , תוך התמקדות בסיפורי פתיחה מסקרנים לחקר ולהתנסות בפעילויות.
תיאור המייצג: TEMI (קיצור של ,Teaching Enquiry with Mysteries Incorporated ) הוא פרויקט אירופאי בו משתתפים 13 מוסדות אקדמיים ברחבי אירופה, ביניהם המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. מטרת הפרויקט היא לשפר את הוראת המדעים על- ידי העצמת המורים, פיתוח חומרים ושיטות הוראה/למידה שכוללים שימוש בטכניקות מעולם הדרמה, לשם העלאת המוטיבציה ללמידה בכלל ובדרך החקר בפרט. עיקרי הפילוסופיה של הפרויקט הם:
לעורר סקרנות אצל תלמידים בעקבות הצגת סיפורי המסתורין ולפתח מיומנויות הצגה בכיתה (showmanship) אצל המורים.
לעודד את התלמידים לבצע חקר בעקבות הפתיחה )סיפור המסתורין( כאשר המודל המנחה את החקר הוא
5E’s (Engage, Explore, Explain, Extend & Evaluate).
להעביר למורה בהדרגתיות את האחריות לפיתוח והפעלת פעילויות TEMI ומבחינת המורה להעביר בהדרגתיות את האחריות לתלמיד בתהליך החקר. אוכלוסיית היעד ואפשרויות לשילוב בתוכנית הלימודים: כיתות י’-י”ב, מגמת כימיה.
רשימת פוסטרים
לומדים רחוק – רואים קרוב: מערכות למידה מרחוק מקרבות תלמידים לנושאי לימוד לא שגרתיים
מיכל אלרן, כרמל בר, יוסי אלרן, נעמה בר-און, מכון דוידסון לחינוך מדעי
הוראת הפשטה במדעי המחשב בחטיבות הביניים
פרופ' מיכל ארמוני ודוד שטטר, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
הוראה מבוססת אבחון בפיסיקה
אסתר בגנו, אסתר מגן, בת שבע אלון, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
קהילות לומדות של מורים לפיסיקה
אסתר בגנו, חנה ברגר, סמדר לוי, אסתי מגן, בת שבע אלון, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
שימוש בכלי טכנולוגי שיתופי לאיתור תפיסות שגויות וטעויות בפענוח מידע מגרפים, בנושא: המבנה החלקיקי של החומר (הקשר בין לחץ גז לבין נפח וטמפרטורה)
אימאן בדאח, מורה למדעים בבי”ס אליאנס כי”ח, חיפה; יוליה גיל, מדריכת תוכנית מחשב
כתו”ם, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שילוב סוגיות של אתיקה ואחריות בהוראת הכימיה
יחידה שפותחה על-ידי קהילה לומדת הכוללת מורי כימיה מובילים לכימיה, חוקרים מהמחלקה להוראת המדעים, ומומחים לחינוך לא פורמאלי מגן המדע על שם קלור )על- פי סדר א-ב(: רון בלונדר, רונית ברד, זיוה בר-דב, אסתי זמלר, פאדיה חאטיב, סוהיר סחניני, שרמן רוזנפלד, שלי רפ ואלון שחם.
מורי הכימיה חוזרים למעבדת המחקר: קורס במרכז הארצי למורי הכימיה
מרכזות: רון בלונדר ושלי רפ, המחלקה להוראת מדעים, מכון ויצמן למדע
ילדים מסבירים מדע: תחרות “זוכי פרס נובל על המפה”
כרמל בר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכ”ם לביוחקר – סביבה אינטראקטיבית ללמידה והוראה של כתיבה מדעית בביולוגיה בתיכון
גליה זר כבוד וענת ירדן, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
כשחקר מדעי ואחריות חברתית נפגשים: כיצד ומדוע לגדל ספירולינה בבית הספר פרויקט בהשתתפות סטודנטיות ובוגרות המכון הלומדות לתעודת הוראה: אורה חיימוב – כימיה ביולוגית, אודיה בוקובזה – בקרה ביולוגית, אורלי צאלון נדלר, איריס קרונקר, גלית פורמן-אלפרט, חווה בן-דוד, יעל קופרמן – משאבים וטרינריים, ליזה באב דיניץ, נתה בר-אור, ענבל נטע-שריר;
צוות המחלקה להוראת המדעים: ערן זפרני, יוסי מחלוף, רונית רוזנשיין, ענת ירדן; צוות הגימנסיה העברית הרצליה: זאב דגני, אורלי אליהו, לידיה ששון, אביבה ברנס, תלמידים
כנסי כימיה לתלמידים: יוזמת מורים מובילים למען עשייה "קצת אחרת"
עדנה כהן, אורט ע“ש אבין, רמת גן; סופיה ליידרמן, אורט ע“ש זאב בוים, קריית גת ותיכון כפר סילבר; בעז הדס, תיכון ע“ש שמעון בן-צבי, גבעתיים
שימוש בכלים מתוקשבים בהוראת הכימיה: מחקר ומעשה
פרויקט בביצוע חוקרים בקבוצות הכימיה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע ובמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון: שלי ליבנה, האתר הארצי של מורי הכימיה; מלכה יאיון ואורית הרשקוביץ, פיתוח משימות מתוקשבות בכימיה; שלי רפ ורון בלונדר, למידת כימיה ברשתות חברתיות; דדי מרום, יהודית דורי ויעל שוורץ, כימיה ירוקה; רחל אידלמן ויעל שוורץ, כימיה ברשת
תלמידים כסוכני שינוי להטמעת ערכים סביבתיים
נטע נדלר ומירי קופרמן, בי"ס משה שרת, רמלה; פותח במסגרת קורס 'מורה חונך מורה יוזם', תשע"ג-תשע"ד, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
שימוש בייצוגים ויזואליים לקידום למידה משמעותית בחט"ב
יוליה סטרולי, קרית חינוך "בן אליעזר", נס ציונה; פותח במסגרת קורס 'מורה חונך מורה יוזם', תשע"ג-תשע"ד, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
סדנת צילום IR בחמד“ע: תלמידים למען תלמידים
קורינה פולינגר, חמד”ע, המרכז לחינוך מדעי תל אביב-יפו
תלמידים מחוננים בחברה הערבית נפגשים עם המחקר במכון ויצמן למדע
שירין ראבי, מורה לביולוגיה בבית-הספר למחוננים בטייבה ובוגרת תכנית רוטשלד-ויצמן למצוינות בהוראת המדעים; ראדה מסארוה, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע
השתלמות בנושא: שימושים בכלים דיגיטליים בהוראת הביולוגיה
רונית רוזנשיין וענת ירדן, המחלקה להוראת מדעים, מכון ויצמן למדע; שולמית קוצר, מכון דוידיסון לחינוך מדעי
שילוב סוגיות של אתיקה ואחריות בהוראת המדעים – RRI
יעל שוורץ, רון בלונדר, אסתי זמלר ואמיל איידין, המחלקה להוראת מדעים, מכון ויצמן למדע
'כנסי כימיה לתלמידים: יוזמת מורים מובילים
יעל שוורץ, רון בלונדר, אסתי זמלר ואמיל איידין, המחלקה להוראת מדעים, מכון ויצמן למדע
"טעימה" מעבודות תלמידים: תוצרידע תשע"ד
יעל שוורץ, אהרון יורביץ ויוליה סטרולי, צוות מוט"ב, המרכז הארצי למורי מדע וטכנולוגיה
תובנות לגבי וויסות למידה של תלמידים בסביבות מתוקשבות
טלי שפירא, בת שבע אלון, זהבה שרץ, המחלקה להוראת מדעים, מכון ויצמן למדע
Israel Touitou, Limor Daphna, Bat Shahar Dorfman, Dana Vedder-Weiss, David Fortus, The Science Teaching Department, Weizmann Institute of Science