הספרות המחקרית מראה שלמידה במסגרת של קהילה מקצועית של מורים תומכת בהתפתחות המקצועית שלהם. המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, בתמיכה של קרן טראמפ, מפעילה קהילות מורים לפיזיקה הנפגשות פנים אל פנים במספר מוקדים בארץ. על-מנת לאפשר למורים נוספים להשתתף בקהילות, אנו בוחנים מודלים אפשריים לקהילה מתוקשבת. מכיוון שמודל העבודה בו נקטנו בקרב מורי הקהילות אותן אנו מפעילים בקהילות הפא"פ היה מוצלח, החלטנו בשלב הראשון להתבסס על מודל זה גם בפרויקט הקהילה המתוקשבת, ולעצב את הפעילויות בקהילות הפא"פ כפעילויות מתוקשבות. הקמנו קבוצה שכללה 5 מורים במסגרתה ביצענו מחקר חלוץ במהלך החודשים ינואר-יוני 2013, למחקר זה שתי מטרות מרכזיות: א. פיתוח מודל פעולה לקהילה מתוקשבת של מורים לפיזיקה והגדרת עקרונות העיצוב של המודל; ב. בחינת התרומה של פיתוח המודל להתפתחות המקצועית של המורים המשתתפים בתהליך. מתודולוגית המחקר בה בחרנו היתה Collaborative design (לדוגמא: Kensing & Blomberg, 1998). הנתונים נאספו באמצעות כלי המחקר הבאים ומנותחים באופן איכותני: תיעוד מפורט של תהליך העיצוב; הקלטות של חלק ממפגשי הקהילה; שאלוני משוב; ראיונות. ממצאים ראשוניים מצביעים על הצורך בשילוב מפגשי פנים אל פנים עם מפגשי וידאו סינכרוניים, ומשימות מתוקשבות א-סינכרוניות; על האתגר בנראות במהלך מפגשי וידאו ועל פתרונות אפשריים להתמודדות עם אתגר זה, לדוגמא: שילוב עבודה בקבוצות קטנות במפגש וידאו, קביעה מראש של נורמות השתתפות, לאפשר מגוון פעילויות להשתתף ולהתבטא, בפרט לאפשר למורים לשתף מניסיונם. מחקר זה עשוי לתרום לגוף הידע לגבי האופן בו אנו יכולים להקים ולתמוך בקהילה מקצועית מתוקשבת של מורים.