שיטה זו היא הנפוצה ביותר בלייזרים הגזיים המקובלים (עליהם נלמד בהמשך), כגון לייזר הליום – ניאון (He – Ne), או לייזר דו תחמוצת הפחמן (CO2).

במקרים אלו יש לפחות שני סוגי גאזים בשפופרת:

• גאז אחד מקבל את אנרגיית העירור שלו ע"י התנגשויות עם אלקטרונים חופשיים המואצים ע"י מתח חשמלי (כפי שראינו בסעיף ב).
• הגאז השני מקבל את האנרגיה שלו ע"י התנגשויות אלסטיות עם מולקולות הגאז הראשון.