לייזר CO₂ מוסבר בסעיף 6.1.6.

הקרינה האינפרא-אדומה (l = 10.6 mm) הנפלטת מלייזר CO₂ נבלעת חזק במים.

מכיוון שהריקמה הביולוגית מורכבת ברובה ממים, קרינת לייזר CO₂ נבלעת בה חזק, ומשפיעה רק על שכבה דקה של הריקמה (אינה גורמת נזק לעומק הריקמה).

אם משך האינטראקציה בין הקרינה לריקמה קצר, לא יותר מ 0.2-0.1 מילימטר עומק של הריקמה יושפעו מהקרינה.

כאשר משתמשים באלומת קרינה ממוקדת לצורך חיתוך, החתך משאיר שפה חרוכה בעלת עובי קטן יחסית משני צידי החתך.

כאשר משתמשים באלומה בלתי ממוקדת לצורך אידוי שכבת ריקמה, ניתן לאדות את הריקמה שיכבה אחר שיכבה, מבלי לגרות נזק לאיברים מתחת לשכבה החיצונית.

חסרונות לייזר CO₂ לרפואה:

אחד החסרונות העיקריים של לייזר CO₂ לרפואה הוא חוסר האפשרות להעביר הספק גבוה של קרינתו בסיבים אופטיים.

העברת קרינת הלייזר דרך סיבים אופטיים מאפשרת ביצוע ניתוחים פנימיים בתוך הגוף מבלי הצורך לפתוח אותו תחילה. ניתן להכניס את הסיב האופטי באמצעות אנדוסקופ דרך אחד מפתחי הגוף הקיימים (כגון פה או פי הטבעת), או דרך פתח קטן דרכו משחילים את הצינור של האנדוסקופ.