הלייזר הראשון נבנה בשנת 1960, וכבר בשנת 1961 החלו להשתמש בלייזר זה (רובי) לביצוע ניסויים ראשונים של הלחמות רישתית העין של בעלי חיים.

הלייזר מספק מקור אנרגיה חזק, מבוקר, ובעל אורך גל יחיד, לביצוע ניתוחי עיניים.

טבעי הדבר שהעין נבחרה להיות האיבר הראשון עליו בוצעו ניסויים רפואיים, מכיוון שהעין שקופה לקרינה אלקטרומגנטית בתחום הנראה.

אמצעי עזר טבעי נוסף הוא עדשת העין הממקדת את הקרינה הפוגעת בה על הרישתית, ובכך מגבירה את צפיפות הספק הקרינה במספר סידרי גודל.

לכן, מספיקה הייתה אנרגיה נמוכה כדי ליצור אפקטים של הלחמת כלי הדם ברישתית העין.

עד היום רופאי העיניים משתמשים בלייזרים יותר מאשר רופאים אחרים.

כיום משתמשים רופאי העיניים בעיקר בלייזר ארגון או קריפטון או בלייזר צבע למטרות אלו של הלחמת רישתית קרועה, וטיפול בכלי דם בתוך העין.

בעיית כלי דם מדממים בתוך העין קיימת בעיקר אצל חולי סוכרת, והלייזר משמש עבורם אמצעי עיקרי למניעת אובדן ראייה כתוצאה מהדימומים.