לאחר שהפורפירין בולע את האור האדום הפוגע בו, הוא מועלה למצב מעורר, ממנו קיימות שתי דרכים לרדת למצב היסוד:

1. פלואורסצנסיה – בה המולקולה המעוררת פולטת פוטון תוך פרק זמן של ננושניות, וחוזרת למצב היסוד.
   תופעה זו מנוצלת לזיהוי גידול סרטני על פי הפלואורסצנסיה שלו.
   מקרינים את הגידול המכיל את התרופה באורכי גל קצרים (בדרך כלל אור סגול מלייזר קריפטון), ונפלטת קרינה זוהרת באור אדום (באורכי גל: 670-730 ננומטר).
2. הצלבה בין מערכות – שהוא תהליך בו המולקולה המעוררת יורדת למצב אנרגטי נמוך יותר ללא פליטת קרינה, תוך פרק זמן של מיקרושניות.

ממצב זה, כאשר המולקולה פוגשת במולקולת חמצן, היא מפרקת אותה לחמצן פעיל שהוא חומר מחמצן מאוד. החמצן הפעיל משמיד את התאים סביבו, שהם התאים הסרטניים.