קריאת מאמרים, ניתוחם ומציאת הטיעונים המרכזיים המנומקים מדעית המופיעים בהם, היא מיומנות שעל התלמידים להכיר. להלן טיעונים מנומקים לדוגמה מתוך מאמר המתייחס ליתרונות שיש בשתיית אלכוהול.

טיעונים מנומקים מתוך המאמר "לשתות לבריאות" – ארתור ל' קלאצקי

Scientific American , גיליון מס' 6, אוגוסט 2003

טיעונים מנומקים לטענה כי צריכת אלכוהול מתונה מונעת מחלות לב וכלי דם, ובמיוחד התקף לב ושבץ הנגרם מחסימה של כלי דם על ידי קרישים. כמו כן, היא מגינה מפני דמנסיה (שיטיון).

בשתייה מתונה הכוונה לשני משקאות תקניים ליום (משקה תקני -כוס בירה, כוס יין, כוסית וודקה, ג'ין וכדומה).

1. טיעון סטטיסטי: במחקר סטטיסטי גדול שבו נבדקו גורמי סיכון כמו: עישון, לחץ דם גבוה, סוכרת, רמות גבוהות של LDL (Low Density Lipoproteins) ונמוכות של HDL (High Density Lipoproteins), מחלות לב במשפחה והרגלי תזונה, נמצא מתאם גבוה בין הימנעות מאלכוהול לבין סיכון גבוה ללקות בהתקף לב.
   ממחקר על שנעשה על 28 מחקרים שנעשו מאז שנות השבעים בנושא עולה שככל שכמות האלכוהול הנצרכת עולה מ-0 ל-24 גרם ביום (2 משקאות סטנדרטיים), כך הסיכון ללקות בהתקף לב יורד ב-20-30%.
2. עליה ברמת HDL: היות ששומנים בדם, ובעיקר כולסטרול, הם הגורמים לטרשת ולקרישים החוסמים את כלי הדם וגורמים להתקף לב – הם נבדקו.
   אצל שותים שתייה מתונה רמת ה- HDL (הכולסטרול ה"טוב") גבוהה ב-10-20% מאשר אצל מי שאינו שותה כלל. הורדת הסיכון נובעת מכך שה- HDL מוביל את הכולסטרול ה"רע" חזרה לכבד לסילוק או מיחזור.
3. הפרעה לתהליכי קרישת דם: היות שקרישי דם הם החוסמים בסופו של דבר את כלי הדם וגורמים להתקף, נבדקה השפעת האלכוהול על הקרישה. נמצא שאלכוהול מפריע לתהליכים הביוכימיים המורכבים המתרחשים בזמן קרישת הדם.
   טסיות הדם הופכות לפחות "דביקות" בנוכחות אלכוהול. כלומר, יכולתן ליצור גושים יורדת. אלכוהול מוריד את רמת הפיברינוגן (אחד מהחומרים המשתתפים בתהליך הקרישה) בדם.