מטרת הפעילות: להדגים שימוש בשורה האלקטרוכימית בחיי יום יום בהקשר מעשי – ניקוי תכשיטי כסף או כלי בית עשויים מכסף.
כיוון שגודלה של הקערה שבתוכה יתבצע הניקוי תלוי בגודלו של החפץ אותו מנקים, ההוראות לכמות ה- NaHCO3 הנדרש לניסוי אינן מוחלטות אלא נמצאות ביחס ישר לכמות המים שתמלאו בקערה. היחס הוא כפית לכוס מים (כ- 200 מ"ל).
ההשחרה על פני הכסף מקורה בזיהומים הנמצאים באוויר, במיוחד הגז מימן גופרי שמקורו בתהליכי ריקבון טבעיים. תהליך ההשחרה גם הוא תהליך חמצון חיזור וניסוחו הוא:
4Ag(s) + 2H2S(g) + O2(g) → 2Ag2S(s) + 2H2O(l)
פעולת הניקוי – יוני הכסף הם חומר מחמצן חזק יותר מיוני האלומיניום ומתרחשת התגובה הבאה:
3Ag2S(s) + 2Al(s) + 3H2O(l) → 6Ag(s) + Al2O3(s) + 3H2S(g)
H2S(g) + Na+(aq) + HCO3–(aq) → Na+(aq) + HS–(aq) + 3H2O + CO2(g)
נוסף לתגובת חמצון חיזור מתרחשות כאן גם תגובות חומצה בסיס. תפקיד הנתרן בי קרבונט כפול: להוות אלקטרוליט במערכת וכמו כן, לנטרל את המימן הגופרי שנפלט.
