הפרק פותח בתיאור מחקר הבודק קשר בין צריכת גלוקוז וזיכרון. מטרת פתיחה זו לעורר מוטיבציה להיכרות עם החומר גלוקוז שתגובות החמצון שלו מספקות את מרבית האנרגיה לקיום חיים.

מייד לאחר תיאור המחקר, התלמיד מתבקש בפעילות "נא להכיר גלוקוז!" לרדת לרמה מולקולרית ולבנות מודל מולקולרי של גלוקוז. בשאלות מסתתרות אפשרויות הרחבה לחד-סוכרים אחרים וכן לגלוקוז בצורתו הלא טבעתית. מורים יכולים להוביל לנקודות אלו על פי רצונם והזמן העומד לרשותם. כמו כן, ישנה הפניה לפעילות הדמיה מולקולרית מתוקשבת. לקבלת הוראות להורדת התוכנות הנדרשות.

בפרק מוצגות נוסחאות של מולקולות גדולות ומורכבות – כך זה בתוכנו!

התלמידים לא אמורים לזכור את הנוסחאות, אך מן הראוי, שכאשר מופיע קיצור מסויים (ATP ,NADH) ידעו שאלו אותיות ראשונות של השם הלועזי ולא מולקולה שבנויה מ- A , T ו- P.

היות שקביעת דרגות חמצון בתרכובות פחמן, המכילות מספר אטומי פחמן, לא תמיד פשוטה, בחרנו להציג את זיהוי חצי התגובה בה מתרחש חמצון או חיזור ע"י מעקב אחר יחס אטומי מימן ו/או אטומי חמצן לסה"כ האטומים במולקולה. שיטה זו מקובלת בתחום הביוכימיה (לשיטה מגבלה לגבי תהליכים בהם כמה אטומי פחמן, באותה מולקולה, עוברים חמצון חיזור, במיוחד תגובות בהן מתרחשת דה-קרבוקסילציה. לכן מומלץ לא לתת לתלמידים לנתח תגובות מסוג זה. מורים המעוניינים לחקור תגובות אלו בהקשר למעגל קרבס, יכולים להיעזר באתר PennState.

המושגים "אירובי", "אנאירובי" שגורים בחיי יום יום בהקשר לפעילות גופנית ו"תסיסה כוהלית" בהקשר לייצור יין, לכן מצאנו לנכון להתייחס אליהם, תוך דגש על תהליכי החמצון חיזור המתרחשים בהם.

בפרק מוצע דיון בנושא החמצת ירקות. ניתן להתייחס לפעילות כעבודת מאמר לא מוכר – unseen. מורה שמעוניין להרחיב בנושא יכול להפוך את הפעילות ל"רטובה", ולבצע את הניסוי כפי שמוצע בהמשך.

הניסוי היחיד בספר התלמיד בפרק זה עוסק בנשימה של שמרים. מומלץ לבצע את הניסוי ולקשור אותו להתפחת בצק בכל הקשור לאפיית לחם ועוגות. חשוב לזכור ששמרים בניסוי נושמים בעיקר נשימה אירובית ולכן לא נוצר כוהל שהוא תוצר של תסיסה כוהלית אנאירובית.