מדידת פתיחה זוויתית של אלומת הקרינה

באיור 1.8 נראית הקרינה הנפלטת ממנורת להט לכל הכיוונים, בהשוואה לקרינה הנפלטת מלייזר לכיוון אחד בלבד, עם פתיחה זוויתית q.

איור המציג את השוואת התבדרות הקרינה הנפלטת ממנורת להט ומלייזר

איור 1.8: השוואת התבדרות הקרינה הנפלטת ממנורת להט ומלייזר.

נגדיר:

R = רדיוס כתם ההארה במרחק L מהלייזר.

r = רדיוס אלומת הקרינה בנקודת היציאה מהלייזר.

מכיוון שזווית ההתבדרות של לייזר היא מסדר גודל של מילירדיאן, האלומה יוצאת מהלייזר כמעט מקבילה, וניתן לשלוח קרינת לייזר למרחקים ארוכים.

בפרק 9 נראה כיצד אלומת לייזר שנשלחה מכדור הארץ לירח ובחזרה, איפשרה למדוד את המרחק בין כדור הארץ לירח בדיוק של עשרות סנטימטרים.

על פי איור 1.8, ברור שניתן לקבל מלייזר צפיפות הספק קרינה ליחידת שטח גדולה בהרבה מאשר ניתן לקבל ממקורות אור אחרים (ראה דוגמא 1.2).

זוהי הסיבה מדוע לייזר בהספק 5 מיליוואט נחשב למסוכן, לעומת מקור אור קונבנציונלי (מנורת להט) בהספק של 100 וואט, הנחשבת לבלתי מסוכנת.

 

כפתור "הקודם" כפתור "הבא"