איפנון הוא המרת האות המופק ממקור המידע באות אחר אותו שולח המשדר דרך התווך המעביר.
מטרת האיפנון היא לאפשר שימוש יעיל בתכונות התווך המעביר, כך שניתן יהיה להעביר את האותות במינימום הנחתה.
האיפנון מאפשר להעביר כמות מידע גדולה יותר למרחק גדול יותר, וכתוצאה מכך למספר מקלטים גדול יותר.
האות החשמלי המכיל את המידע אינו האות העובר טוב במערכת התקשורת, ולכן "מולבש" המידע על "גל נושא" המעביר אותו ליעדו.
לדוגמא את המתח החשמלי הנמוך המתקבל מהמיקרופון בהתאם לגלי הקול הפוגעים בממברנה, קשה לשלוח למרחק גדול. לעומת זאת, כאשר "מלבישים" אות זה על גלי רדיו, ניתן לשדר אותם למרחקים ארוכים. המגבלה היא שבצד הקולט יש למצות את המידע המקורי שהולבש על גלי הרדיו.
קידוד מידע מתבצע רק על אותות ספרתיים (דיגיטליים). לדוגמא: המידע במחשב מקודד בקידוד בינרי (2 מצבים).
ראינו כי בתקשורת אלקטרונית ספרתית מועברים אותות בצורת פולסים של זרם חשמלי או של גלים אלקטרומגנטיים מהמשדר למקלט.
המידע "מולבש" על אותות אלו באמצעות אחת מהשיטות הבאות:
- שינויים בעוצמה (AM = Amplitude Modulation).
- שינויים בתדירות (FM = Frequency Modulation).
- איפנון פולסים (PCM = Pulse Code Modulation).
בתהליך האיפנון המבוצע במשדר "מלבישים" את האות המקורי על אות נושא, המשמש להעברת המידע בצורה יעילה ומהירה.
במקלט יש לבצע פעולת "הפשטה" של המידע מהאות הנושא, על מנת לקבל שוב את האות המקורי.
דוגמא מוכרת היא העברת מידע דיגיטלי מהמחשב דרך קווי הטלפון האנלוגיים. מכשיר המודם מבצע את פעולת התרגום בין שתי השיטות.
