מערכות תקשורת אוניברסליות המעבירות מידע, וידאו, קול וכו', מחייבות 3 דרישות יסודיות:

1. רוחב סרט גדול.
2. עיבוד מידע דיגיטלי מהיר.
3. פרוטוקולים תקניים (סטנדרטיים) אוניברסליים של תקשורת.

רוחב סרט רחב מושג על ידי שימוש בכבלים של סיבים אופטיים, בהם מועברים אותות אור בקצבים של עשרות גיגהבייטים (1010) בשנייה. בצידו השני של הכבל מעובדים האותות הספרתיים ומופרדים לפי הפרוטוקולים השונים – תמונות, קול, מידע, וכו'.

גם מערכות תקשורת אלחוטיות (לווינים) מאפשרות העברת נתונים בקצבים גבוהים, ומערכות המשלבות קווי סיבים אופטיים עם מערכות אלחוטיות נמצאות בשלבי מחקר. במערכות משולבות מהסוג שהזכרנו, משולבות טכנולוגיות שונות מתחומי אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה, כגון: מערכות תקשורת, מחשבים, תוכנה, לייזרים, סיבים אופטיים, ועוד.

מערכות משולבות המשלבות מחשבים, רשתות תקשורת, תוכנות מתוחכמות (אינטליגנציה מלאכותית), לייזרים ותקשורת אופטית, סיבים אופטיים, ועוד, מהוות אתגר איתו מתמודדות חברות הענק העולמיות. הבעיה העיקרית היא תקנים אחידים שיאפשרו למיכשור מיצרנים שונים לתקשר ביניהם. למרות התחרות הקיימת בין חברות האלקטרוניקה הגדולות לגבי המוצרים, הן משתפות פעולה בקביעת תקנים אחידים, על מנת לאפשר למערכות השונות לתקשר ביניהן.

רוב התקשורת המגיעה לבית הלקוח מועברת כיום דרך כבלי נחושת באמצעות זרמי חשמל, או בשידורי רדיו הנקלטים בצלחות לווין. בעתיד יוחלפו חוטי הנחושת בסיבים אופטיים, וגלי הרדיו הארוכים יוחלפו בלייזרים ומיקרוגל.

רשת הלוויינים המקיפים את כדור הארץ מאפשרת שימוש בטלפון סלולארי מכל נקודה לכל נקודה על פני כדור הארץ.

כמות המידע שניתן להעביר בערוץ מסוים תלויה בתדירות האות:

ככול שתדירות האות גבוהה יותר, רבה יותר כמות המידע שניתן להעביר.