שפת הדיבור היא אפיק התקשורת הבסיסי בין בני אדם.

דיבור הוא אוסף קולות הנוצרים על ידי חלקי גוף באזור הפה והלוע, ומתורגמים על ידי בני אדם לגדלים סימליים (סימבוליים) היוצרים את השפה.

שפת הדיבור = קוד הנלמד על ידי פרטים בקבוצה, תוך כדי היחשפות לפרטים אחרים המשתמשים באותה שפה.

המידע המועבר באמצעות דיבור אינו נשמר באופן טבעי, אלא אם כן משתמשים באמצעי הקלטה לדיבור (לעומת כתב באמצעי תקשורת, אשר נשמר גם לאחר קריאתו).

רוב קולות הדיבור של שפות העמים השונים, נוצרים תוך כדי תהליך הוצאת האוויר (נשיפה). על כן, בזמן דיבור, משך הנשיפה ארוך ממשך השאיפה (הכנסת אוויר לריאות).

שפת הדיבור של בני אדם, קיימת כבר כ- 50,000 שנים.

מיום לידתנו אנו חשופים לשפת הדיבור, והיא עבורנו תהליך טבעי. לכן נראה לנו ששפת הדיבור היא דבר המובן מאליו.

למעשה, שפה ודיבור הם תהליכים מורכבים ביותר. כל משפט כולל בתוכו הרבה יותר מאשר את אוסף המילים המרכיבות אותו. כאשר מנסים לפתח תוכנות מחשב המתרגמות מידע משפה לשפה, נוכחים במידת המורכבות של השפה.

בתחילת המאה ה 21, הטכנולוגיה מגיעה למצב בו מכונות יכולות "להבין" משפטים פשוטים, הנאמרים להן בתנאים אופטימליים.

מומחים מעריכים כי בטווח של עשרות השנים הבאות, ייעלמו אמצעי העזר באמצעותם אנו מעבירים מידע למחשב (כגון עכברים ולוח מקשים), וכל המידע מהאדם אל ומהמחשב יועבר בדרך הטבעית של דיבור.

ניתן לחשוב על דיבור, כמורכב משני שלבים כמעט נפרדים:

• מערכת ליצירת גל הקול המתקדם – אוויר יוצא מהריאות דרך קנה הנשימה.
• מערכת ליצירת שינויים בגל הקול המתקדם, בהתאם לצורך – מיתרי קול (Vocal Folds, Vocal Cords), לשון (Tongue), שיניים, שפתיים וכו'.

פונמה (Phoneme) היא יחידת הדיבור הבסיסית.