תקשורת מהווה מרכיב חיוני לקיום האדם, ולקיומם של יצורים חיים אחרים.
ניתן להתייחס למערכות תקשורת משני סוגים עיקריים:
- תקשורת בין תאים בתוך הגוף החי: מתבצעת באמצעות מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית, ו/או מערכות החיסון.
- תקשורת אל מחוץ לגוף – בין יצורים חיים: קליטת אותות התקשורת מבוססת בעיקר על "חמשת החושים":
חוש הראייה: אחראי לקליטת מידע המועבר בצורה חזותית – לדוגמה: קריאת כתב, צפייה בתמונות וסרטים, או הבנת מסרים המועברים באמצעות "שפת הגוף" או הבעות פנים.
חוש השמיעה: אחראי לקליטת מידע המועבר באמצעות קולות וצלילים, כמו לדוגמה שפת הדיבור.
בבעלי חיים מסוימים מוכרת גם תקשורת על קולית (או על-שמעית) המבוססת על קולות בעלי תדירות הגבוהה מתחום השמיעה של בני אדם. תקשורת מסוג זה מסייעת לבעלי חיים כגון ליוויתנים, ג'ירפות או דולפינים להתמצא במרחב ולתקשר ביניהם.
בבעלי חיים אחרים מוכרת גם תקשורת תת קולית (או תת-שמעית) המבוססת על קולות בעלי תדירות הנמוכה מתחום השמיעה של בני אדם. תקשורת מסוג זה מסייעת לבעלי חיים כגון פילים, היפופוטמים, חרקים וצרצרים לתקשר ביניהם.
חוש הריח – מפותח בעיקר אצל בעלי חיים שונים, כגון: כלבים, דבורים, חיות טרף, וכו'.
חוש הטעם – מתרכז אצל האדם בחלקי הפה, כגון בלשון.
חוש המישוש – המפותח אצל תינוקות נולדים, ואצל בעלי חיים ירודים.
