בציבור קיימות אמונות לגבי יכולות תקשורת, אשר אין להן כל הסבר מדעי.

לדוגמה ניתן להתייחס לתקשורת עם אנשים שנפטרו, כאשר היא מבוצעת באמצעות אנשים אשר כאילו ניחנו בתכונות מיוחדות, והם משמשים כ"מדיומים" כלומר "תווך העברה" בין המתקשר לבין הנפטר.

אפשרות קיומה של תקשורת מסוג זה נבחנה במאה השנים האחרונות בצורה מדעית במקרים רבים, ועד היום לא נמצאה כל הוכחה לקיומן של דרכי תקשורת כלשהן עם אנשים שנפטרו.

למרות זאת, סקרי דעת קהל בעולם מוכיחים, כי רבים באוכלוסייה מאמינים באפשרות תקשורת מסוג זה, ומפרנסים מספר רב של מדיומים.

המדע מניח כהנחת יסוד שיש לכל תופעה סיבה הגורמת לתופעה, ולכן ניתן למצוא הסבר לקיומה. תופעות אלו, כגון קשר עם מתים שייכות לאוסף של תופעות "על טבעיות" (Para-Normal), שלא ניתן להסבירן. ברור כי כדי לקיים תקשורת עם רוחות של אנשים שנפטרו, יש תחילה להאמין שיש חיים שלאחר המוות (Afterlife). דתות שונות מתארות חיים אלו בצורות שונות, כגון "גן עדן" ביהדות, מלאכים בנצרות, גילגול נשמות בדתות שונות במזרח, וכו'.

למעוניינים להרחיב בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמרים (באנגלית) שפורסמו באתר הירחון Skeptical Inquirer

מאמרים נבחרים על נושא זה פורסמו בנובמבר/דצמבר 2000, ובנובמבר/דצמבר 2001.

סוגי תקשורת נוספים שלמדע אין כל הוכחות לקיומם נחקרו בעבר:

• העברת מחשבות בצורה ישירה ממוח למוח, למרחקים גדולים, ללא מיכשור טכנולוגי (טלפתיה).
• תקשורת עם יצורים מהחלל החיצון שנחתו על פני כדור הארץ.