שלבי הקלטת הולוגרמת קשת הצבעים כפי שפותחו בשנת 1969 על ידי סטיב בנטון (Steve Benton) מחברת פולרואיד הם:

1. מצלמים תחילה הולוגרמת העברה רגילה של הגוף תוך שימוש באלומת ייחוס מקבילה באיכות טובה (הולוגרמה 1 באיור 10.10).

איור 10.10a: הקלטת H-1 כשלב ראשון בהקלטת "הולוגרמת קשת הצבעים".

ההולוגרמה המצולמת משמשת כתבנית אב (Master H-1) ליצירת העתקים. הדמות הנוצרת על ידי תבנית האב משמשת כמקור ליצירת ההולוגרמה השנייה (H-2).

2. מצלמים הולוגרמה נוספת, הפעם של הדמות הממשית שיצרנו (ללא הפרלקסה האנכית).
להארת ההולוגרמה המקורית (H-1) משתמשים באור לייזר העובר דרך סדק אופקי ברוחב 1-2 מ"מ המונח על פני ההולוגרמה המקורית (זוהי פעולת ביטול הפרלקסה האנכית).
משתמשים באלומת ייחוס להארת ההולוגרמה מהכיוון ההפוך לכיוון בו הייתה קרן הייחוס בעת צילום ההולוגרמה המקורית.
על ידי כך יוצרים דמות ממשית באוויר (ולא על מסך!) בגודל הגוף.

את לוח הצילום מניחים קרוב מאד לדמות הממשית שנוצרה דרך הסדק האופקי (ראה איור 10b).

איור 10.10b: הקלטת H-2 כשלב שני בהקלטת "הולוגרמת קשת הצבעים".

ההולוגרמה השנייה (H-2) היא הקלטה על פוטורזיזט (חומר רגיש לאור) של הדמות הממשית שנוצרה על ידי הולוגרמה H-1 ללא תופעת הפרלקסה האנכית.

3. לאחר הצילום מצפים את החומר הרגיש לאור (Photoresist) בשכבת מתכת (ניקל) בעובי 0.5-1.25 מ"מ. הציפוי נעשה בשיטת ציפוי חשמלית (Electroplating).
4. מקלפים את שכבת החומר הרגיש לאור מהמתכת, ונשארים עם תבנית אב (Master) חדשה מניקל. תבנית האב מכילה את "תמונת הראי" של תמונת ההתאבכות שצולמה בהולוגרמה.
5. משתמשים בתבנית האב המתכתית כדי להעביר, בתהליך של כבישה חמה, את המידע לתוך יריעות פלסטיק.
6. את יריעות הפלסטיק עם המידע, מעבירים לציפוי אלומיניום במערכת ואקום. על האלומיניום נרשמת תמונת הראי של תמונת הראי מהניקל, כלומר משוחזר המידע המקורי מההולוגרמה.