לאחר שמבינים את מבנה התקליטור ועקרונות פעולתו, ניתן לבחון כיצד הוא יוכל לשמש בהוראת הפיסיקה. בנוסף לשימושו המוגדר לאיחסון מידע כך שהוא יוכל להחליף את ספר הלימוד העתידי, ניתן לבצע באמצעותו ניסויי עקיפה בתורת האור והגלים.

הרווח בין שני מסלולים סמוכים על התקליטור הוא מסדר גודל של אורך גל של אור נראה, ולכן התקליטור יכול לשמש כשריג "אידיאלי", בעל כושר הפרדה גבוה.

הסתכלות אל מול האור על משטח התקליטור יוצרת משחק צבעים מרהיב.

תיאור מערך ניסוי, המשתמש בתקליטור כשריג החזרה להפרדת צבעים של מקור אור כגון נורת פלואורסנט, מתואר במאמרם של (*) Zanetti & Harris.

(יש לשים לב לטעות של 3 סידרי גודל במספר המצוטט במאמר לגבי המירווח בין שני סדקים בשריג, רשום במאמר [d = 1,600 [μm, במקום [d = 1.6 [μm כפי שצוין קודם).

מערך ניסוי פשוט יותר הוא כאשר משתמשים כמקור אור בלייזר הליום – ניאון.

ניתן להקרין את אור הלייזר המוחזר מהתקליטור על קיר מרוחק, ולבצע מדידות כמותיות.

לדוגמא: ממדידות אלו ניתן לאשר את אורך הגל הנפלט מהלייזר, או את המרחק בין שני חריצים סמוכים על התקליטור.

(*) Zanetti V. & Harris J.: "Spectra of Light Sources with a CD", The Physics Teacher, vol. 31, pp. 82-83, 1993.