פעולת הקלטת המידע על התקליטור מבוצעת על ידי קרינת לייזר הפוגעת בציפוי פוטורזיסט (חומר רגיש לאור המשנה את תכונותיו כאשר אור באורך גל מתאים פוגע בו).

האינפורמציה המקודדת בצורה בינארית מועברת למודולטור שהוא מתקן השולט על אלומת לייזר בעלת אורך גל קצר.

לייזר זה יוצר את צורות השקעים בחומר הרגיש לאור (פוטורזיסט), וכך נוצר תקליטור תבנית אב (מסטר).

בייצור התקליטור משתדלים שגודל השקע יהיה המינימלי האפשרי (מסדר גודל של אורך הגל של האור, כפי שמוכתב על פי תופעת העקיפה של האור), כדי להגיע לצפיפות גבוהה ביותר של איחסון הנתונים על גבי התקליטור.

את הצורה הרשומה על תקליטור המסטר מעבירים בפעולת העתקה לתקליטורים הנמכרים לצרכן, בתהליך המכונה: Photopolymer Replication או Electroplating.

בעיקרון, תהליך זה מבוסס על ייצור באמצעות מכבש, וניתן לייצר תקליטורים בקצב של מאות יחידות בשעה.

לעומת זאת שיכפול המידע על דיסקטים מגנטיים מבוצע על-ידי פעולת הקלטה שהקצב שלה נמוך בסידרי גודל אחדים.