משתמשים בעדשה דקה חיובית כדי למקד את הקרינה אל חריר מכויל הנמצא בדיוק במוקד העדשה.

קוטר החריר חייב להיות קטן מקוטר אלומת הקרינה הממוקדת, על מנת שחלקה יחסם ע"י דפנות החריר.

מרחק המוקד של העדשה (f) חייב להיות לפחות פי 10 (רצוי הרבה יותר) מקוטר הקרינה לפני פגיעה בעדשה (d), על מנת להקטין את השפעת האַבֵּרָצְיות הכדוריות.

מודדים את ההספק העובר דרך החריר, ואחר כך מסלקים את החריר ומודדים את ההספק המועבר ללא חריר.

מוצאים את החלק היחסי של הספק הקרינה המועבר (T), ומכניסים לנוסחה את נתוני החריר.