קיימים לייזרים שהקרינה נפלטת מהם בצורת פולסים.
משך פולס יכול להיות כלשהו, והפולסים הקצרים ביותר שהושגו עד היום נמשכו: 10-14 שניות (!).
בשלב ראשון יש להבין את תאור הפולס הבודד:
מקובל לתאר פולס לייזר ע"י שרטוט הספק הלייזר כפונקציה של הזמן (כמתואר באיור 7.15).
איור 7.15: הספק לייזר פולסי כפונקציה של הזמן
באיור 7.15 מתואר פולס לייזר שצורתו משולש (ובצורה זו ניתן לקרב את רוב הפולסים הנפלטים מלייזרים).
ההספק המכסימלי הנפלט מהלייזר מסומן Pmax.
רוב פולסי הלייזר עולים בצורה מהירה (חדה), ודועכים לאט יותר.
מקובל להתייחס למשך הפולס Δt1/2 כאל רוחבו בחצי הגובה (0.5Pmax).
מכאן שרוחב פולס הוא פרק הזמן בו הספקו הרגעי של הלייזר עולה מעל מחצית ההספק מכסימלי:
FWHM = Full Width at Half Maximum
השטח מתחת לגרף באיור 7.15 מתאר את כמות האנרגיה (הספק בזמן) שהפולס נושא איתו (הערה *), ונמדד ביחידות ג'אול (וואט בשניה).
אם נקרב את צורת הפולס ע"י משולש, הרי שטחו של המשולש הוא אורך מחצית הבסיס (Δt1/2) מוכפל בגובה (Pmax).
כלומר אנרגיית הפולס:
E=Δt • Pmax
נוסחה זו, שהינה מדויקת עבור פולס משולש, משמשת בדרך כלל כקירוב טוב לכל הפולסים.
