קיימים לייזרים שהקרינה נפלטת מהם בצורת פולסים.

משך פולס יכול להיות כלשהו, והפולסים הקצרים ביותר שהושגו עד היום נמשכו: 10^-14 שניות (!).

בשלב ראשון יש להבין את תאור הפולס הבודד:

מקובל לתאר פולס לייזר ע"י שרטוט הספק הלייזר כפונקציה של הזמן (כמתואר באיור 7.15).

איור 7.15: הספק לייזר פולסי כפונקציה של הזמן

באיור 7.15 מתואר פולס לייזר שצורתו משולש (ובצורה זו ניתן לקרב את רוב הפולסים הנפלטים מלייזרים).

ההספק המכסימלי הנפלט מהלייזר מסומן P_max.

רוב פולסי הלייזר עולים בצורה מהירה (חדה), ודועכים לאט יותר.

מקובל להתייחס למשך הפולס Δt_1/2 כאל רוחבו בחצי הגובה (0.5P_max).

מכאן שרוחב פולס הוא פרק הזמן בו הספקו הרגעי של הלייזר עולה מעל מחצית ההספק מכסימלי:

FWHM = Full Width at Half Maximum

השטח מתחת לגרף באיור 7.15 מתאר את כמות האנרגיה (הספק בזמן) שהפולס נושא איתו (הערה *), ונמדד ביחידות ג'אול (וואט בשניה).

אם נקרב את צורת הפולס ע"י משולש, הרי שטחו של המשולש הוא אורך מחצית הבסיס (Δt_1/2) מוכפל בגובה (P_max).

כלומר אנרגיית הפולס:

E=Δt • P_max

נוסחה זו, שהינה מדויקת עבור פולס משולש, משמשת בדרך כלל כקירוב טוב לכל הפולסים.