(van Helmont)
1577?-1644

יוהן בטיסטה ון הלמונט נולד בבריסל למשפחה פלמית אמידה והיה קתולי
אדוק אך למרות זאת הסתבך עם האינקויזציה הספרדית בגלל דעותיו ואת
עשר השנים האחרונות לחייו בילה תחת מעצר בית.

ון הלמונט גודל על-ידי דודו ולמד באוניברסיטה של לובין אך סרב לקבל
תואר .M.A בטענה שקבלת תואר תגרום לו גאווה מוטעית. הוא היה מוכר
בזמנו בעיקר כרופא אך עסק ברפואה כמעשי צדקה.

ון הלמונט נחשב לאחד מראשוני מייסדיה של הכימיה אך דעותיו השונות
והמגוונות מציבות אותו כנציג אופייני של דור המעבר בין אלכימיה לכימיה
המודרנית. מצד אחד הוא היה אחד הראשונים בביצועם של ניסויים
כמותיים להוכחת התיאוריות שלו ומאידך – האמין באפשרות שניתן להפוך
מתכות פשוטות לזהב.

כמו כל בני דורו האמין ון הלמונט בכך שבעלי חיים נוצרים באופן ספונטני.
במסמך המיוחס לו מובא המתכון הבא ל"ייצור" עכברים:

"הכנס חולצה מלוכלכת או סמרטוטים כלשהם לכלי פתוח המכיל כמה
גרגרים של חיטה או סובין, ולאחר 21 ימים יופיעו עכברים. יהיו גם
זכרים וגם נקבות מבוגרים והם יהיו מסוגלים להתרבות."

(נכון שלנו, כיום, נשמעים דברים אלה מגוחכים, אך יש לזכור כי יותר ממאתיים שנים יעברו
מזמנו של ון הלמונט עד שלואי פסטר יוכיח סופית, ב-1864, כי תורת הבריאה הספונטנית אינה
נכונה. נסו לחשוב על תיאוריות המקובלות כיום ואשר אולי, בעוד כמאתיים שנה, יחשבו גם הן
כמגוחכות)

ון הלמונט דחה את תורת אריסטו , בעיקר מסיבות דתיות. קודם כל, אריסטו
היה עובד אלילים ולכן דעותיו פסולות מלכתחילה. הסיבה השניה לכך שון
הלמונט לא קיבל את תיאוריית ארבעת היסודות של אריסטו היתה כי
בתיאור הבריאה המופיע בכתבי הקודש לא מוזכרת האש (אחד היסודות
לפי אריסטו) ולכן אין היא יכולה להיות חומר בראשיתי. המים, לעומת
זאת, הוזכרו במעשה הבריאה ולכן הוא קבע כי הכל נברא ממים ותכנן ניסוי
להוכחת התיאוריה שלו. הוא שתל שתיל בכמות שקולה של אדמה ולאחר
חמש שנים, כאשר השתיל התפתח והפך לעץ, חזר ושקל את האדמה ומצא
כי כמותה לא השתנתה. בזאת "הוכיח", לדעתו, כי העץ נוצר מן המים בהם
השקה את העץ.

(תיאור זה של הניסוי שביצע ון הלמונט והמסקנות השגויות אליהן הגיע הינו אחת הדוגמות
למצב בו מדען מבצע ניסוי מתוכנן היטב אך למרות זאת, ניתן לראות כאילו הדעות הרווחות
בתקופה בה הוא חי, כלומר התיאוריות המנחות אותו, גורמות לכך שיהיה כביכול עיוור לתוצאות
הניסוי. בדוגמות נוספות תתקלו ב המשך)

ון הלמונט היה הראשון ששם לב לכך שבניסויים שונים משתחררות בועות, עובדה שודאי נתקלו בה רבים לפניו,
אלא שאיש לא נתן את דעתו לכך. הוא החל לחקור את טיבן של הבועות שהתקבלו בתגובות שונות, כמו המסת מתכות
או אבן גיר בחומצה.  בדיקה זו היתה חיונית לטענתו נגד תורת ארבעת היסודות של אריסטו מכיוון שאם אכן יוכח כי הבועות
הללו הן אוויר, הרי שהיוונים צודקים ולא הוא.  ון הלמונט פתח, אפוא, בשורה של ניסויים שמטרתם היתה לבדוק את טיבן
של הבועות הללו. הוא בדק את הצבע, הטעם, הריח, המסיסות במים וכל דבר אחר שעלה על דעתו ולבסוף הגיע למסקנה כי
הבועות הללו אינן "אוויר" בצורה אליה התכוון אריסטו. הוא קבע, אפוא, כי קיימים "אווירים" שונים בעלי תכונות שונות שהוא קרא
להם בתחילה בשם " spirits ", מלה שבימינו אנו מתרגמים למונח "רוחות" (שדים) או ל"משקה חריף".  לאחר מכן המציא
ון הלמונט את המונח "גז" (שם שמקורו במילה היוונית 'כאוס' – אי-סדר) ומכאן – האוויר שסביבנו אינו אלא תערובת של גזים.
הוא גם האמין (בניגוד מוחלט לתורת אריסטו) כי האוויר הוא בחלקו וקום (ריק) וכי עשן או אש נכנסים לחלל הזה שבתוך האוויר.

ון הלמונט היה הראשון שאיפיין את הגז פחמן דו חמצני (CO 2) והוכיח שהוא הגז המשתחרר גם בשריפת פחם
וגם בתסיסה של מיץ ענבים. למרבית האירוניה, למרות שהוא היה זה שהצליח בפעם הראשונה לאפיין את הגז הזה ולקבוע כי
הוא שונה מן האוויר, הרעיון שפחמן דו חמצני תרם להתפתחות העץ שלו כלל לא עלה במוחו.

כפי שנאמר, היה ון הלמונט אחד הראשונים שחשב על כך שלמאזניים יש
תפקיד חשוב בביצועם של ניסויים. כתביו קשים להבנה אך הקטע הבא
שפורסם ב-1648 מרמז על כך שהוא חשב על חוק שימור החומר כ-150 שנה
לפני לבואזיה אשר לו משייכת ההיסטוריה את החוק הזה:

"… לכן, הכרחי שפחם יפלוט 'רוח פראית' או נשימה. נניח ש-62
אונקיות של פחם (נשרפו), אונקיה אחת של אפר מתקבלת: מכאן
ששאר 61 האונקיות הנותרות הן של ה'רוח הפראית' אשר … לא תוכל להפרד מכיוון שהכלי היה סגור".

הסגנון בו כתב ון הלמונט את כתביו המדעיים שונה מאד מן הסגנון הנהוג כיום,
כך גם עמוד השער של תרגום ספרו לאנגלית שיצא לאור ב-1662.

בתרגום חופשי:

אוריאטריקה
או
פיזיקה משופרת.

שבה השגיאות הנפוצות
מופרכות

ובאופן כללי האמנות
מתוקנת ומוסדרת:

והיא ההתחלה וההתקדמות של
פילוסופיה ורפואה, בכדי להרוס
מחלות ולגרום לאריכות ימים.

נכתב על ידי ג'ון בטיסטה ון
הלמונט שהוא הפילוסוף והרופא
הכימי המלומד, המפורסם והחריף
ביותר.

ועתה, מוגש בנאמנות באנגלית,
למען טובת הכלל והאדרת המדע
האמיתי."

דף השער מסתיים בשתי מובאות מספר איוב ומתהלים.

לסיכום, ון הלמונט ראוי להחשב לאחד מאבות הכימיה, וזאת למרות
התיאוריה המוטעה שלו שהכל נברא ממים. הוא תרם רבות למדע, להבנת
העולם ולערעור שליטתה של תורת אריסטו, בזאת שבפעם הראשונה הוכח
שהאוויר אינו יסוד אלא תערובת של מספר גזים.